|
 שנת תשע"ד | שבת פרשת מטותשו"ת במראה הבזק: טיפול בגינה בשנת השמיטה(מתוך ח"ז) ירושלים, ישראל Jerusalem, Israel סיוון תשס"ז שאלה תלמידה שלי עוסקת שנים בנושא של איכות הסביבה בראי תורני. היא פעילה בכל מיני ארגונים ירוקים, מתוך א חלק גדול מהתפקיד הוא הקמה או הפעלה של גינות אורגניות בבתי הספר. בין תפקידיה: לתדרך את המדריכים הבית ספריים, לתקצב את פועלם ואף ליזום פניות לבתי ספר שיקימו אף הם גינות כאלה. השנה הבאה היא שנת שמיטה. האם היא רשאית לקבל עבודה זו? גם בהנחה שתשכנע את בתי הספר הדתיים לשמור שמיטה (גם אז צריך לברר מה זה אומר), היא מניחה שלא כל בתי הספר החילוניים יסכימו להגביל את פועלם לפי הלכות השמיטה. הצעתי החינוכית, שהיא תציע להם שחלק מהלימוד האורגני יהיה הכרת דרכה של התורה בשמיטה, מצאה חן בעיניה, אך היא טוענת שהיא אינה ישימה. בסופו של דבר, שאלתה היא אם לדחות בגלל זה את הצעת העבודה, ולאפשר למועמד חילוני לקבלה? תשובה ניתן להתיר לה לקבל את התפקיד, על-פי שני העקרונות הבאים: א. בתי ספר המעוניינים בשמירת השמיטה יונחו כיצד לעשות זאת על-פי ההלכה1. ב. בתי ספר שאינם מעוניינים לשמור שמיטה, ניתן להקל, ולהתיר להדריכם ולסייע להם בעבודה בגינות2. אין ליזום הקמת גינות חדשות במקומות כאלו3, ויש לעודד בתי ספר אלו למכור את הגינות לגוי, על סמך "היתר מכירה" של הרבנות הראשית לישראל4. ג. יש ליידע את המעביד לפני קבלת העבודה שהעבודה תתבצע בתנאים אלו. ד. כמו כן, יש לברר מראש את כל מגוון המשימות הכרוכות בתפקיד, כדי להימנע מלהגיע למצבים שבהם שמירת השמיטה תיפגע. כמו כן יש לברר במדויק מה מסגרת הסמכויות שיוענקו לה, ואם בפועל תוכל להשפיע בצדדים ההלכתיים של המשימה. __________________________________________ 1 יש שני אופנים מרכזיים שבהם ניתן להתיר גידול בגינות אורגניות: א. על מצע מנותק, ובמקום מקורה כמו חממה (עיינו במאמרו של הרב יהודה עמיחי, התורה והארץ ו עמ' 312-320) ראה גם "ילקוט יוסף" (שם פרק ט סעיף א), שם הוא דן בטיפול בגינת נוי משותפת בשביעות, כאשר ישנם דיירים שאינם שומרי תורה ואי אפשר להשפיע עליהם שלא לעבוד בגינה בשביעית, אחד מהאופנים בהם הוא מייעץ להינצל מאיסורי שביעית הוא למכור הקרקע לגוי ע"י הרבנות. במקרה זה מותר הגידול כרגיל, והירקות אינם קדושים בקדושת שביעית. ב. הזריעה נעשית בשנה השישית, כך שהגידול יתחיל עוד לפני השמיטה, ואז ניתן להתיר מלאכות שנועדו למנוע הפסד לקרקע. כמו כן, יש להקפיד על קדושת שביעית בירקות – להשתמש בהם באופן הרגיל ולהיזהר שלא להפסיד אותם בידיים. באופן מעשי, יש להמליץ לבית הספר המעוניין בשמירת השמיטה לעמוד בקשר קבוע עם רב לקבלת הדרכה מדויקת, הן על האסור והמותר בעבודות האדמה והן בנוגע לאזהרות בקדושת שביעית של הגידולים. אפשר יהיה לפנות גם אלינו בנושא זה. 2 ניתן להקל ולומר שאין כאן מסייע לדבר עברה, מחמת כמה נימוקים שהבאנו בשו"ת "במראה הבזק" (ה תשובה כו, ועיין שם בדעתו של הגרנ"א רבינוביץ), הן משום שידוע שהאדם שמסייעים לו לא יפרוש מן האיסור והן משום שהוא מסייע שלא בשעת העברה. יתרה מזו, ייתכן שבנדון דידן שייכים דברי מרן הרב ישראלי ("עמוד הימיני" סוף סי' יא): "וישנם הרי מקרים מעין אלה, כגון קבלת ראשות מחלקה המטפלת בעניני חינוך החילוני והדתי כאחד. מכל מקום, לפי האמור לעיל, יש כאן הכלל שאומרים בכה"ג לאדם חטא בכדי שיזכה חברך, ומוטב שיחלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, ומכיון שהחינוך החילוני ישגשג ביתר שאת בראשות המחלקה של אדם חילוני, וע"י ששומר תורה מטפל בזה הרי הוא שומר עכ"פ מקיפוח החינוך הדתי ועוזר לביסוסו וחיזוקו, הרי איסור מסייע וכו' הוא איסורא זוטא, שהותר למען המצוה רבה והמצוה דרבים, וכאמור". וכמו כן בנדון דידן ייתכן ששמירת השמיטה תתחזק כאשר אשה דתית תהיה רכזת החינוך הסביבתי. 3 יוזמה להקמת גינות חדשות במקומות כאלו היא בגדר "לפני עיוור", ואין שייכים בה ההיתרים שבהערה הקודמת. 4 ראה "ילקוט יוסף" (שביעית והלכותיה פרק כה הערה א). ככלל, הרבנות הראשית לישראל איננה מתירה לבעלי גינות לסמוך על "היתר המכירה", כיוון שההיתר אינו הכרחי במקרה שלהם. ובמקרה זה, שככל הנראה בתי הספר החילוניים יעבדו בשמיטה בכל מקרה, יש לעודד שמוש ב"היתר המכירה" כדי למעט באיסורים. במידת האפשר, יש לנסות לעודד גם אותם להשתדל לזרוע זמן מה לפני תחילת השנה, ואז להימנע במהלך השנה ממלאכות שאינן לצורך חיוני של היבולים, עיינו ב"במראה הבזק" (ה תשובה קכד).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
