|
 שנת תשע"ו | שבת פרשת פקודישו"ת במראה הבזק: מילת תינוק שנולד עם HYPOSPADIAS(מתוך ח"ב) אקס-אן-פרובנס, צרפת Aix-en-Provence, France ניסן תשנ"ב שאלה תינוק שהוא כיום בן ארבעה חודשים, נולד במום הנקרא HYPOSPADIAS שפתח השופכה נמצא בחלק התחתון של האבר. ועל מנת שהתינוק יוכל להשתין ולהזריע כראוי, יש צורך להסיט את הפתח למקומו הנורמלי בקידמת האבר ולתקן הקורדי, וצריך לבצע ניתוח פלסטי שבו משתמשים בעור הערלה כדי לתקן מקום הפתח וכו'. להלן תאור המצב במדויק: הפתח נמצא בעטרה, 3 מ"מ מהמקום הרגיל ויורד מסוף שפוע העטרה מלמטה עד החריץ. הערלה לא מתפשטת על כל העטרה אלא מכסה (וסרוכה) רוב גובה העטרה עד החריץ, ועד בכלל. הנתוח נעשה על-ידי רופא-מנתח נוצרי שהוא מנתח ראשי של מחלקת הילדים בבית החולים של מרסיי (מובן שהנתוח לא נעשה לשם מילה). המנתח (הנוצרי) מקפיד לבצע בעצמו את המילה, ולקחת אחר-כך חתיכה מעור הערלה ולסתום פתח השפכה מלמטה. ושאלתי היא: 1. האם צריכים אחר-כך להטיף דם ולברך "על המילה"? 2. מתי האב מברך "להכניסו"? 3. מתי עושים "הקידוש"? תשובה כשתינוק נולד עם מום הנקרא HYPOSPADIAS, ישנן ארבע אפשרויות למולו מבלי לפגוע באפשרות לנתחו (לאחר מכן) כדי לתקן את פתח השפכה. והרי האפשרויות לפי סדר עדיפותן: א. המוהל יברר עם הרופא המנתח, אם אפשר להסיר מן הערלה כעין משולש, ולהשאיר כעין שתי "קרניים" משני צידי הגיד, שאין בהן לא רוב גובה העטרה ולא רוב היקף ה"חוט" הסובב את העטרה [דהיינו שגובה כל "קרן" יהא פחות מחצי גובה העטרה, ורוחב שתיהן יחד יהא פחות מחצי רוחב ה"חוט" הסובב את העטרה1], ובהן ישתמש אחרי-כן הרופא-המנתח לתיקון פתח השפכה, במקרה זה יוכלו המוהל והאב לברך ברכות המילה כרגיל, וכן יברכו על היין כרגיל2. ב. אם לדעת המנתח הסרת משולש כנ"ל לא תשאיר מספיק עור-ערלה לצורך הניתוח, די בהסרת רצועה קטנה בכיוון רוחבי מן הערלה, וביצוע חתך אורכי מן הצד העליון של הערלה עד לאחר ה"חוט" הסובב את העטרה. כך יתקבלו מצד אחד שני חלקי ערלה גדולים יותר, ומצד שני תתגלה בדרך זו כל העטרה3, וניתן לקיים את מצוות פריעה. גם במקרה כזה יוכלו המוהל והאב לברך ברכות המילה כרגיל, וכן יברכו על היין כרגיל4. כמובן שגם דרך זו צריכה להיות בתיאום עם הרופא-המנתח. ג. כשיש מעט ערלה5, ואף אם יסירו רק רצועה דקה של עור-ערלה כנ"ל, לא ישאר מספיק עור לרופא-המנתח, המוהל רק יפשיל את עור-הערלה מעבר לעטרה על-ידי חתך אורכי בערלה (מן הצד העליון עד לאחר ה"חוט" הסובב את העטרה) אשר יחלק את הערלה לשני חלקים, ויפרע את עור-הפריעה ללא ברכות, ובזה לכל הפחות תתגלה העטרה6. ד. אם משום-מה לא ניתן לבצע את הברית לפני הניתוח, כפי שתואר לעיל, ומוכרחים לחכות עד אחרי הניתוח, כי אז צריך שיהיה מוהל בחדר-הניתוח (ואם זה לא ניתן, אז כירורג יהודי, ורצוי שהוא יהיה גם שומר מצוות) שיעשה את גילוי העטרה ויברך7. ה. אם כל זה לא ניתן, אז בדיעבד יספיק לעשות הטפת דם ברית אחרי שהתינוק יבריא מן הניתוח - ללא ברכות8. 1 ויש להעיר שה"חוט" אינו בכל היקף הגיד, ויש לחשב שיהיו פחות מחצי רוחבו, ולא רק פחות מחצי היקף הגיד. 2 בשו"ע יורה דעה (סי' רסד,ה) נפסק: "יש ציצים המעכבים המילה, ויש ציצים שאינם מעכבים אותה. כיצד, אם נשאר מהעור עור החופה את רוב גובהה של עטרה אפילו במקום אחד - זהו המעכב את המילה, וכאילו לא נימול. ואם לא נשאר ממנו אלא מעט ואינו חופה רוב גובהה של עטרה - אינו מעכב המילה". לדעת החכם הספרדי שהובא ב"בית יוסף" (טור יורה דעה סי' רסד, ד"ה "יש ציצין") גם יש להקפיד שלא יהא רוב ה"חוט" הסובב את עיקר העטרה מכוסה, ושני אלה - רוב גובהה אפילו במקום אחד, ורוב היקף ה"חוט" אף שאינו רוב גובהה - הם ציצים המעכבים את המילה, ואם לא הסירם, הרי התינוק ערל כמו שהיה, וצריך למולו שנית. בהסרת משולש כנ"ל, מחד - איננו משאירים ציצים המעכבים המילה, ומאידך - אנו משאירים עור-ערלה לצורך תיקון פתח השפכה על-ידי המנתח. 3 ונשארת מגולה כל הזמן - "נשמת אברהם", (יורה דעה עמ' קמח הערה 68 בשם הגרש"ז אויערבך). 4 עצת הרב המוהל ר' יוסף דוד ויסברג, בספר אסיא (כרך ג עמ' 389) על פי שאלתו לרבנים הגר"פ אפשטיין והגרי"י וייס, הגרש"י אלישיב והגרש"ז אויערבך, בהסתמכות על שיטת רבנו ה"דברי חיים" (ח"ב יורה דעה סי' קיד-קיח) שבמצב כזה של היפוספאדיאס, ניתן למול כך לכתחילה, אף בלי שנחתוך את כל הערלה. 5 לפי התיאור בשאלתך נראה שניתן למול את התינוק באחת משתי הדרכים הראשונות, וישנם בארץ מוהלים מומחים בעלי נסיון שאכן מוהלים באחת משתי דרכים אלה בתיאום עם הרופאים-המנתחים. 6 ועיין שו"ת "חתם סופר" (יורה דעה סי' רמט), אך בכל זאת לא יברך "על המילה", "להכניסו" וכו' מכיוון שלא הסיר כלל מעור-הערלה - בהתייעצות עם הרב המוהל ר' מרדכי ששון. 7 ספר "נשמת אברהם" (יורה דעה סוף עמ' קסח בשם הגרש"ז אויערבך). כאן יוכל המוהל (או הכירורג היהודי) לברך, מכיוון שסמוך אחר גילוי העטרה על-ידו, תבוצע כריתת הערלה על-ידי הרופא- המנתח. 8 ספר "נשמת אברהם" (יורה דעה עמ' קסט). יש לציין, כי על פי שיטתם של רמב"ן ורשב"א מתקיימת בזה מצוות מילה, ולדעתם יש אפילו לברך "על הטפת דם ברית".  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
