שנת תשס"ז | שבת פרשת וירא

שו"ת במראה הבזק: שימוש באמצעי הרדמה בזמן ברית המילה

שאלה
אני אמור להשתתף בימים הקרובים בברית מילה שנעשית על-ידי מוהל רופא שומר תורה ומצוות, שעושה את הברית (לתינוק בן 8 ימים) על-פי כל כללי ההלכה, כולל פריעה ומציצה וכו' – אבל בהרדמה מקומית. שאלתי היא אם יש בעיה הלכתית בעניין. כמי שמכהן ברבנות במקום, יש משמעות לנוכחותי גם אם לא פסקתי בעניין.

תשובה
למקלים ומשתמשים במשחה (אמלה) כדי להרדים את מקום המילה יש על מי שיסמוכו[i], ויש אומרים שאף רצוי הדבר, כדי למנוע צער מן התינוק[ii], אף-על-פי שיש מן הפוסקים[iii] שאסרו גם זאת.
אין להשתמש בזריקת הרדמה מקומית כדי להרדים את מקום המילה.
מובן שבמקרה שמשתמשים במשחה

--------------------------------------------------------------------------------

[i] שו"ת "שרידי אש" (ג סי' צו), שו"ת "תשובות והנהגות" (א סי' תקצ; ב סי' תקי; ג סי' שח), שו"ת "אגרות משה" (יו"ד ד סי' מ אות ב), הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב (הובאו דבריהם ב"נשמת אברהם" ה יו"ד סי' רס סוף ס"ק א). עיין גם במאמרו של הרב פרופ' אברהם שטיינברג בנושא ("הרדמה בברית מילה" תחומין כרך כב) ושם (עמ' 432 הערה 38) שקיימות עדויות סותרות ביחס לשיטתם.
[ii] והלא דברים קל וחומר, אם ביחס לבעל-חיים מצינו איסור לצערם (והפוסקים נחלקו רק אם זה דאורייתא או דרבנן) כל שכן לגבי תינוק, שאם מותר הדבר – יש למנוע צער ממנו. ומצד חסידות יכול אדם להחמיר על עצמו, אך לא על זולתו. וכן משמע מלשונם של הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב, שהובאו ב"נשמת אברהם" (שם).
[iii] נימוקי האוסרים שימוש במשחה:
א. המילה צריכה להיות בצער דווקא, כמבואר במדרש רבה (בראשית מז, ט) שאברהם אבינו הרגיש המילה ונצטער, כדי שיכפול הקב"ה שכרו – שו"ת "אמרי יושר" (לר"מ אריק ב סי' קמ אות ג), שו"ת "ציץ אליעזר" (כ סי' עג) ושו"ת "שבט הלוי" (ה סי' קמז סעיף ב).
ב. אסור לשנות ממנהג אבותינו משנות דור ודור, ו"חדש אסור מן התורה" – הגר"ש וואזנר, הגר"מ הלברשטם והגר"מ מרדכי אליהו במכתביהם שנדפסו בנספח למאמר הנ"ל בתחומין.
ג. קיום הברית של היילוד עם הקב"ה נעשה דווקא על-ידי צער שמרגיש המילה (אך קיום המילה נעשה גם בלי צער – הגר"א שפירא במכתבו בנספח הנ"ל).
ד. חז"ל הכירו אפשרויות הרדמה על-ידי סם, ולא מצינו שהשתמשו באפשרות זו במילה – שו"ת "אמרי יושר" (שם), הג"ר מרדכי אליהו (שם).
לעומתם, רבו הפוסקים המתירים הרדמה במילה על-ידי משחה, כפי שהובא בהערה 1 לעיל.
סתירת נימוקי האוסרים:
א. אין מקור בש"ס ובפוסקים להצריך צער במילה, ואף לא בתורת הסוד (כפי שהעיד ה"נשמת אברהם" בשם ראש המקובלים בירושלים, והוסיף לציין בשמו שדווקא צער הלידה מהווה עניין חשוב בתורת הסוד, מהפסוק "בעצב תלדי בנים", ובכל זאת בעניין זה לא מצינו פוצה פה ומצפצף לאסור לקיחת אפידורל וכדו' בלידה). ודווקא המקור מאברהם אבינו מוכיח שזה היה רק כדי שיכפול הקב"ה שכרו – מתוך מעלתו הגדולה של אברהם, ולא כהוראה כללית לכולם. מה עוד שעל-ידי המשחה לא נמנע הצער לגמרי אלא רק מופחת, וכי קיים שיעור לכמות הצער?!
ב. מצינו דוגמאות שהתירו הפוסקים שינויים במילה כאשר אינם פוגעים בשום פרט בהלכה ויש טעם טוב לשינוי. ונראה שהרדמה במשחה נכנסת לקטגוריה זו, בייחוד כשאין שינוי בעצם מעשה המילה כלל, אלא רק בעניין צדדי.
ג. כמו הדחייה הראשונה.
ד. לא ברור מהמקורות שחז"ל ידעו על אפשרות להרדמה מקומית של איבר מסויים. וגם אם כן, הרי לא מצינו שחז"ל השתמשו בהרדמה ליולדת או לשיכוך כאבים לסובלים ייסורים, והאם ניתן להסיק מכך שאסור להשתמש בהרדמה במקרים כאלה?! העובדה שלא ראינו אינה ראיה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר