|
 שנת תשע"ח| שבת פרשת אחרי מות קדושיםשו"ת במראה הבזק: טלטול לספרדים, במקום שיש בו עירוב(מתוך ח"ג) מונטריאול , קנדה Montreal, Canada כשיש עירוב (לפי שיטת האשכנזים) האם יש היתר גם לספרדים לטלטל ואם יש היתר באילו חפצים ובאילו תנאים? תשובה דעת השו"ע1 שרשות-הרבים שהטלטול אסור בה מן התורה, צריך שדלתותיה ינעלו בלילה כדי להתיר בה טלטול, ויש אומרים שמספיק שהן ראויות להינעל כדי להתיר בה טלטול, ומכל מקום לא די בעירוב של צורת-הפתח2. לעומת זאת, כרמלית שהטלטול בה אסור רק מדרבנן, די בה בעירוב של צורת-הפתח. בשו"ע3 מובאות שתי דעות להגדרת רשות-הרבים. דעה ראשונה המובאת בסתמא - רשות-הרבים היא רחובות ושווקים הרחבים שש-עשרה אמה (כ8- מטרים), ואינם מקוּרים ואין להם חומה, ואפילו יש להם חומה, אם הם מפולשים משער לשער, הרי זו רשות-הרבים. דעה שניה המובאת בשם יש אומרים - צריך תנאי נוסף, והוא שיעברו שם שישים ריבוא (שש מאות אלף איש) בכל יום, ורק אז זה נקרא רשות-הרבים. באשר לעירוב, האשכנזים מסתמכים על הרמ"א שפסק, שכל הרשויות שלנו הן כרמלית4, ולספרדים אין לטלטל - לכתחילה - על סמך עירוב זה ברחובות המוגדרים כרשות-הרבים לפי הדעה הראשונה, המחמירה, ורק בשעת הדחק ניתן לסמוך על עירוב זה - מכיוון שהוא מועיל לשיטת היש אומרים5. הספרדים יוצאי קהילות צפון-אפריקה נהגו להקל לטלטל אף לכתחילה כדעת היש אומרים6, ומכל מקום אין למחות בידי ספרדי המטלטל בשבת על סמך עירוב האשכנזים, מכיוון שיש לו על מה לסמוך7. 1 שו"ע אורח חיים סי' שסד, סעיף ב. עיין עוד באריכות לעיל שאלה לז. 2 "משנה ברורה" שם סק"ו. 3 שו"ע אורח חיים סי' שמה סעיף ז. 4 שם סי' שמו סעיף ג. 5 עיין בס' "כף החיים" (או"ח סי' יג סק"ז) שכשיש בשו"ע דעה סתמית ויש אומרים, הכלל המסור בידינו שהסברה העיקרית היא הסתמית, וכי מרן הביא דעת היש אומרים להקל כמותה בשעת הדחק. 6 שו"ת "ויאמר משה" (או"ח סי' ו) בשם גאוני תוניס, ושו"ת "תולדות פרץ" (לרב פרץ מימון, מרבני מרוקו). 7 מרן עצמו הזכיר בסי' שג סעיף יח שאין לנו רשות-הרבים גמורה, ובסי' שכה סעיף ב התיר לשלוח מזון ע"י גוי לגוי אלים או משום דרכי שלום, והאחרונים דנו בזה שדבריו סותרים למה שכתב בסתמא בסי' שמה, ויש שיטות בדבר, ועל-כן אין למחות במי שמקל כדעת היש אומרים שבסי' שמה, ועיין באריכות בס' "לוית חן" (סי' לג).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
