שנת תשס"ו | שבת פרשת שופטים

שו"ת במראה הבזק

מונטריאול, קנדה Montreal, Canada
חשוון תשס"ה
ברכת המזון בלע"ז

שאלה
א. מי שאינו מבין לשון הקודש האם יכול להגיד כעיין ברכת המזון בלעז לדוגמא "תודה ה' שנתת לי מה לאכול" וכדומה?
ב. ואם מברך כנ"ל בלשון שמבין ולא בלשון הקודש, האם יוצא ידי חובה מדאורייתא או מדרבנן?
ג. מי שיודע לעז ואשורית, האם הוא מוציא אחרים ידי חובה בברכת המזון בלעז?

תשובה
הדרך הטובה ביותר היא, שילמד את פירוש המילים בלשון הקודש, ויברך בעצמו, שהרי מצוה מן המובחר לברך בלשון הקודש[i]. וי"א שבזמן הזה אין לברך בלשון לעז כלל[ii].
מדאורייתא יוצאים ידי חובה גם בלשון לעז[iii], ובלבד שתובן. ויש להעדיף לומר נוסח של תרגום מדויק. תנאי הכרחי לכך הוא שיבין המברך את אותה הלשון[iv].
נחלקו הפוסקים איזו אפשרות עדיפה – לברך בלשון הקודש, למרות שאינו מבין, או לברך בלשון לעז שאותה הוא מבין[v].
אפשר להוציא אחרים ידי חובה בלשון לעז. לדעת הפוסקים המעדיפים ברכה בלשון הקודש גם כשלא מבינים (בסעיף ג), עדיף שיאמר בקול בלשון הקודש, והשומעים יחזרו אחריו בלחש6.
המברך בלשון לעז בניסוח שונה מהתרגום המדויק של הנוסח שנקבע ע"י חכמים,יצא ידי חובה בדיעבד, ובתנאי שהזכיר בברכתו שם, מלכות וענין הברכה7. מכל

--------------------------------------------------------------------------------

[i]כן כתב "משנה ברורה" (סי' קפה ס"ק א בשם הב"ח).
[ii]כן כתוב בספר "ערוך השולחן" (סי' סב סע' ד, וכן בסי' קא סע' ט ובס' קפה סע' א-ג). וטעמו, מפני שכיום נופלים ספקות בפירוש המילים, עיין שם.
[iii]כך מפורש במשנה (סוטה לב ע"א), ובגמרא (לג ע"א) נאמר: "ברכת המזון – דכתיב 'ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך' – בכל לשון שאתה מברך". כיוון שזו דרשה מהפסוק, פשוט הוא שיוצא בכך מדאורייתא. דין זה הובא להלכה גם ב"שולחן ערוך" (או"ח סי' קפה סע' א).
[iv]לעומת לשון הקודש, שבה יוצאים ידי חובה גם אלה שאינם מבינים. כך פסק ה"משנה ברורה" סי' סב ס"ק ג, (בסי' קפה ס"ק א). ועיין ב"ביאור הלכה" (סי' סב ד"ה יכול) שהאריך בכך, וכתב בתוך דבריו תנאי נוסף, והוא שלא תועיל ברכה בלשון לעז אלא אם אנשי המדינה מדברים כך, אבל אם לאו – לא יצא ידי חובה, למרות שהוא מבין. ובטעם הדבר כתב: "דבשלמא לשון הקודש הוא לשון מצד העצם, משא"כ שאר לשון איננו כ"א מצד הסכם המדינה, וכיון שאין אנשי המדינה זו מכירים בלשון זה לא נקרא לשון כלל". נראה שסברה יסודית זו היא גם הסיבה לדין הראשון, שאין יוצאים ידי חובה בלשון לעז שלא מבינים אותה, שכן אין היא לשון עצמית (מבורא עולם) אלא הסכמית.
כן היא דעת ה"מגן – אברהם" בסי' קא' (סק"ה); אמנם, בהגהות "יד אפרים" (שם) כתב שעדיף לברך בלשון הקודש אף שאין מבין, וטעמו בדומה למש"כ בשם ערוה"ש (לעיל הערה 4), ע"ש.
"ביאור הלכה" (סי' קא ד"ה יכול) הביא דברי ה"מגן אברהם" אך סייג אותם (על-פי דברי "ספר חסידים"), שדבריו דווקא ב"ירא שמים", שרצונו להתפלל בכוונה, אך מי שאינו בר הכי – יותר טוב שיתפלל בלשון הקודש. וראה עוד בשו"ת "יביע אומר" (ה או"ח סי' יב).
6 עדיפות הברכה בלשון הקודש הוזכרה לעיל הערה 1. אמנם, אם השומעים אינם מבינים לשון הקודש - מחלוקת הפוסקים היא אם יוצאים ידי חובה. מרן המחבר (שו"ע או"ח סי' קצג סע' א) כתב שהשומעים אינם יוצאים ידי חובה אם אינם מבינים לשון הקודש, אך "משנה ברורה" (שם ס"ק ה) הביא דעות פוסקים החולקים עליו. הכרעת ה"משנה ברורה" (שם ס"ק ה) היא , שיחזרו השומעים אחרי המברך מילה במילה.
7 כן כתב הרמב"ם (ברכות פרק א הל' ו), ומקורו בגמרא (ברכות מ ע"ב), וכן הובא בשו"ע (סי' קסז סע' י) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק נג). המושג "ענין הברכה" כולל הזכרת ארץ , ברית ותורה בברכה השניה ומלכות בית דוד בברכת בונה ירושלים.
8 כן כתב ה"משנה ברורה" (שם), ביאר ב"שער הציון" אות נא שדייקו הפוסקים כך מלשון הרמב"ם הנ"ל.
9 בעניין תפילה בלשון לעז, ראה בשו"ת "יביע אומר" (או"ח ה סי' יב) ובשו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה א, וח"ב תשובות א, ב).
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר