|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת בראשיתהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)הרב יוסף כרמל - ראש כולל "ארץ חמדה"הרוב קובע – הכמות או האיכות / חלק ראשון
שאלת הכמות מול האיכות בהכרעה על פי הרוב יש לה משמעות ערכית ומעשית לכן החלטנו להקדיש את המקום לדיון בשאלה זו בשבועות הקרובים. בקרב חלקים של הציבור הדתי מקובל כיום להכריע כמעט אך ורק על פי איכות. מי שנחשב בציבור מסויים גדול הדור, דעתו מתקבלת ללא דיון או כל נסיון לבחינה של הכרעתו. נסיון לבחון את הדברים או להביאם לדיון יתקל לעתים בתגובה עויינת שתמנע אפילו העלאה של אפשרות כזו בעתיד. אחד המקורות העוסקים בשאלה זו היא הסוגיא בה מתוארת ההכרעה במחלוקת בית שמאי ובית הלל "אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן" (עירובין דף יג ע"ב). לכאורה הדבר לא מובן הרי התורה קבעה "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" ( שמות כ"ג ב), אם כן נספור ונכריע? אלא שבסוגיא ביבמות נוסף נתון נוסף "כי אזלינן בתר רובא - היכא דכי הדדי נינהו, הכא בית שמאי מחדדי טפי" (מסכת יבמות י"ד ע"א). כלומר מול הרוב הכמותי של בית הלל עמדה העוצמה של האיכות-החריפות ועומק ההבנה של בית שמאי. בסופו של דבר בת קול ומידות תרומיות של בית הלל הם שהכריעו. גם בתוך בית הדין השאלה מתעוררת כאשר לאב בית הדין דעה מסוימת שאם יביע אותה ישפיע הדבר על עמיתיו והשאלה היא מתי ואיך יביע את עמדתו. בשבועות הקרובים נרחיב את היריעה בכמות ונשתדל גם להעמיק בסוגיא באיכות.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
