שנת תשפ"א | שבת פרשת כי תשא
שו"ת במראה הבזק: נושא נכרית – נשיאת כפים וכיבודים בבית הכנסת
מתוך ח"א
קינשאסה, זאיר Kinshasa, Zaire
אב, תש"ן
שאלה
בדבר כיבוד בביהכ"נ לנשוי לשאינה יהודיה – פתיחת הארון, עליה לתורה, ברכת כוהנים – האם יש הגבלה או לא? (כמובן, שהיהודי רוצה לעלות, והדבר עלול להביא למחלוקת גדולה).
תשובה
אע"פ שבעילת נוכרית, הינה עבירה חמורה מאוד1, אין היא מעכבת את היהודי החוטא בה מלעלות לתורה2. אבל אם כוהן הוא, אסור לו לישא כפיו3 ואסור להעלותו לתורה ראשון ככוהן4. גם ישראל הבועל גויה, עדיף שלא להעלותו במניין שבעת הקרואים5. אלא להוסיף עוד עליה, או להעלותו למפטיר. אין כל מניעה לכבדו בפתיחת הארון, בהגבהה וגלילה וכד', בתנאי שאין בזה משום חנופה כלפיו6. ומ"מ נכון שלא למנותו שליח צבור7.
______________________________________________________
1 רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פי"ב, ו'-ח'. שו"ע אה"ע, סי' ט"ז, סעיף ב'.
2 פרי מגדים במשבצות זהב, תחילת סי' קל"ה, ע"פ השו"ע, או"ח סימן קכ"ח, סעיף מ', וראה גם סי' נ"ה, סעיף י"א, ובמשנה ברורה ס"ק מ"ו, בענין הצטרפות למניין. וכן אגרות משה, או"ח ב', סי' נ"א. אמנם עיין שו"ת אורח משפט השמטות ומילואים סימן כ"ב.
3 כן יש לדייק מהשו"ת שואל ומשיב (מהד' קמא ח"ב סי' צ"ז).
4 אע"פ שעבירות שגם ישראל מוזהרים עליהן (וכגון זאת), אינם מונעים נשיאת כפיים, מ"מ יש איסור נוסף על כוהן, מדין אשה זונה. ומשום כך, גם גיורת אסורה עליו. לכן פשוט, שאסור לתת לו לישא כפיו ולכבדו ראשון, בדברים שבקדושה.
5 עיין יחווה דעת, ב', סי' ט"ז.
6 אגרות משה, שם.
7 שו"ע או"ח, סי' נ"ג, סעיף ד'.
 לראש העמוד  הדפסת עמוד  שליחת קישור לחבר
|
כי תשא תשפ"א
כי תשא תשפ"א
