English | Francais

Search


שנת תשפ"ג| שבת פרשת אמור

חמדת שנת השבע: האם מאוורר הוא כלי שמלאכתו לאיסור?

הרב בצלאל דניאל – ראש תוכנית מורנו מבית 'ארץ חמדה'

הרמב"ן כותב שנר (חרס עם שמן ופתילה) אינו כלי שמלאכתו לאיסור. הדלקתו אסורה. אך השימוש בו הוא קבלת האור ממנו, וקבלת האור איננה כרוכה במלאכה נוספת אחרי ההדלקה (אנו מתעלמים כרגע מבעיה הלכתית אחרת: הזזת להבה דולקת עשויה לשנות את גודל הלהבה, ויתכן ויש בכך איסור של מבעיר או מכבה). 

בעלי התוספות חולקים על כך. ההדלקה אסורה, ולכן זהו כלי שמלאכתו לאיסור.

הרב גשטטנר (בשו"ת 'להורות נתן') אומר ששאלת המאוורר תלויה בשאלה הזאת. המאוורר אינו דומה לפטיש, שהשימוש בו נעשה על ידי עשיית מלאכה, או מכשירים חשמליים אחרים שהשימוש בהם הוא עצמו האיסור. לפי בעלי התוספות, הפעלת המכשיר אסורה, ולכן הוא כלי שמלאכתו לאיסור. הרמב"ן, כאמור חולק על כך: השימוש נעשה אחרי ההפעלה, ואינו כרוך באיסור, ולכן הוא אינו כלי שמלאכתו לאיסור. 

הפנים מאירות (ת"ל-תק"ד, רב העיר וראש ישיבת אייזנשטט, סבא רבה של הפתחי תשובה) אמר דבר דומה אודות שעונים מכניים שצריכים למתוח פעם במספר ימים: המתיחה אסורה, אך אחרי המתיחה השעון פועל מעצמו, ואם כן אין להתייחס אליו ככלי שמלאכתו לאיסור. 

הגרש"ז (מנחת שלמה חלק א סימן ט) מתלבט אם נכון להרחיב מהדין של השעון למכשירי חשמל המקבלים וצורכים חשמל בעת השימוש. מצד אחד, את המערכת של השעון מותחים, ולאחר מכן השעון פועל מכנית ללא סיוע. זאת לעומת מכשירי חשמל המקבלים חשמל ברציפות בעת השימוש באמצעות החיבור של התקע. מצד שני, בפועל בשניהם אין צורך בהתערבות אנושית כדי שהמכשיר ימשיך לפעול. בפועל הוא מבחין בין המכשיר הכבוי, שמלאכתו לאיסור, שהרי הדרך היחידה להשתמש בו הוא על ידי הפעלתו, הכרוכה באיסור, לבין מכשיר שכבר דלוק, שכעת הוא כלי שמלאכתו להיתר, שהרי השימוש בו אינו דורש מעבר על איסור. 

הציץ אליעזר אומר שהדברים תלויים בטעם איסור כלי שמלאכתו לאיסור.

אם איסור טלטול כלים שמלאכתם לאיסור הוא חלק מגזירת מוקצה, שמטרתו להגביל את החפצים שאדם מטלטל, וכך למנוע הוצאה מרשות לרשות, ניתן לומר שאיסור טלטול כלים שמלאכתם לאיסור כוללת איסור לטלטל כלים שהפעלתם כרוכה באיסור.  

אך אם איסור טלטול כלי שמלאכתו לאיסור נועד למנוע מכך שנעבור על האיסור, מעת שהכלי דלוק ואין צורך לעשות פעולה בכדי שהוא יפעל, אין טעם לאסור את טלטולו. הטלטול אינו אמור להוביל למלאכה אסורה, שהרי הצד האסור כבר נעשה (יש מקום לשאול – ואם המתג יכבה? או אם התקע יצא מהשקע? לכאורה במצבים אלה האדם יתפתה לחבר את המכשיר לחשמל ולהפעילו שנית. אך אם אנו חוששים לכך, ניתן לחשוש לתיקון של כל כלי. זה אינו חלק מגזירת איסור טלטול כלים שמלאכתם לאיסור). 

בשש"כ (פרק יג סעיף לה) פוסק שיש להתייחס לכלים שכאלה ככלים שמלאכתם לאיסור. המשמעות היא שמותר לכוון את המאוורר כך שיאוורר מקום מסוים ("צורך גופו") או בכדי שלא יאוורר אזור מסוים (צורך מקומו). אך הוא אוסר לטלטלו כדי להגן על המאוורר או סתם כך. 

בדברי הרב פיינשטיין אודות מכשירי חשמל הייתה מבוכה מסוימת. מדבריו באורח חיים חלק ג' סימן מט וחלק ד סימן צא אות ה לא ברור אם אסור לטלטל מכשירי חשמל. לכן לקראת סוף ימיו (בשנת תשמ"ה – שנה לפני פטירתו) ביקש להוציא את המכתב הבא:

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן כג
בענין מוקצה במכשירי חשמל – הנה כתבתי כמה פעמים בענין זה, וכן פירסמתי דעתי בעל פה למעשה בענין זה, וכבר הם דברים מפורסמים וידועים. אבל מאחר שכמה העירו שכנראה יש כעין מבוכה בשיטתי ביקשתי שיעתיקו דברים אלו בזה הלשון כדי לפרסם דעתי בספרי הבא:

הנה כלי חשמל, הגם שפועלים על ידי החשמל ומחוברים להחשמל, ואפילו מנורת חשמל, למעשה אינם מוקצים בשבת, ומותר לטלטלם, אלא אם כן הם כלים שעושים בהם מלאכה. אבל אם פעולתם אינה מלאכת שבת אין להחשיבם כמלאכתו לאיסור מחמת שמקבלים כוחם על ידי דבר האסור כמו חשמל, דדבר שמלאכתו לאיסור פירושו דבר שעושים בו איסור, ולא דבר שנעשה ע"י איסור. ורק צריך להיזהר שלא להפרידם מחיבורן להחשמל. ואם אחד רוצה להחמיר לעצמו יותר (הגם שאני בעצמי אינני נוהג כן) הרשות בידו. אך אז יש לידע שלכל הפחות מותר לטלטל גם נר חשמל לצורך גופו ומקומו.

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה
של
ניר רפאל בן רחל ברכה
אורי לאה בת חיה תמימה
מיכאל אלכסנדר אברהם בן שרה מלכה

אהרן (רוני) בן פנינה

ג'קלין בת רינה

חיים מנחם מנדל בן חנה

מאירה בת אסתר
אברהם בן פנינה

טל שאול בן יפה
אריה יצחק בן גאולה מרים
נטע בת מלכה
חיים מרדכי פרץ בן אסתר מילכה
רבקה בת שרה בלה
ר' יצחק בן בריינדל גיטה
עובדיה בן אסתר מלכה
חווה רָאנְלָה בת פָיילָא
הילל בן תמר שפרה

ירחמיאל בן זלאטה רבקה
יוסף בן אורית

בתוך שאר חולי עם ישראל


לעילוי נשמת:

פרופ' ישראל אהרוני ז"ל

י"ד בכסלו תשפ"ג

 

הרב יהושע רוזן זצ"ל

ט"ו באדר א' תשפ"ב

 

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א


מר שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז


הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

 מר זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"פ)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

מר חיים משה בן קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

הרב ישראל רוזן
י"ג בחשוון תשע"ח


 מר שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

ר' אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב


גב' לוריין הופמן


מר יצחק זאב טרשנסקי
כ״ח באדר תשפ"א


הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א

 

גב' צפורה בת יונה דונייר

נלב"ע י"ב אדר א'

 

גב' לאה מאיר

נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב

 

מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל

ב' שבט

 

הרב ד"ר ג'רי האכביום

י"ח באדר ב' תשפ"ב

 

גב' ג'ולי קושיצקי

י"ט באדר ב' תשפ"ב

 

גב' בלהה בת ישראל מרמרוש

א' מנחם אב תשפ"א

 

ר' שמואל וגב' רבקה ברנדמן

ט"ז בטבת תשפ"ג/ ח' באייר תשפ"א

 

הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.