שנת תשפ"ד| שבת פרשת נח

פרשת השבוע: וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס

"לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו' יא). כך נפתח סיפור המבול.

לצערנו הרב, מילים אלה קיבלו בשמיני עצרת משמעות חדשה. צריך רק להפוך את סדר המילים בפסוק: וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס, וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ. רוצחי החמאס השפלים פלשו למדינתנו, ורצחו טף ונשים, זקנים וצעירים, ללא כל אבחנה אבל בכוונה, באכזריות נוראה. אלה שלא נרצחו נחטפו, כולל נכים. יש גם עדויות על מעשים נוראים כלפי נשים, שנחשבים על פי ההלכה כרצח. מעשי ביזה, הרס והשחתה של ישובים, ליוו באופן שיטתי את ההרג והפשעים החמורים. נושא זה מחייב אותנו לברר הלכתית, מה הם חובותיו של כל בן אנוש ומה מחייב, מבחינה תורנית, כל חברה של בני אדם. נבהיר גם מה התוצאה של אי שמירת הכללים.

פרשת נח עוסקת גם בנושא זה. מהפסוקים בפרשתנו לומדת הגמרא את המקור לששת המצוות שניתנו לאדם הראשון, ואת המקור למצווה שנוספה עם כריתת הברית אחרי המבול  (עיינו  בראשית ב' טז, ט' א-ז, סנהדרין דף נו ע"ב ורמב"ם הלכות מלכים בעיקר פ"ט).

מצוות אלה הם תנאי לקיומה של חברה מתוקנת ברת קיום.

רוב שבע המצוות עוסקות בעקרונות אנושיים בסיסיים. נדגים כמה מהם:

א. להקים מערכת משפטית שהצדק הוא נר לרגליה, שתבטיח הגנה לחלשים ותבטיח את שלומם של כל חבריה. מערכת שתמנע עושק וגזל ושאר עוולות. מערכת שדנה את הפושעים מענישה אותם ומונעת הישנות המעשים.

ב. גילוי עריות. פגיעה מינית בתוך המשפחה, שמשמעותה ניצול הקן המשפחתי, שאמור להגן על השוהים בו לפגיעה נוראה, כולל אי כיבוד הקשר המקודש שבין איש לאשתו אסורים בתכלית. העיקרון של האיסור לנצל יחסי מרות נקבע כבר אז.

ג. האיסור לפגע בחיי הזולת. איסור רציחה חייב להיות אחד מאבני היסוד של כל חברה. האיסור הוא לפגוע בכל אדם בלי הבדל דת גזע או מין. כל אדם נברא בצלם אלהים! פגיעה מכוונת בחסרי ישע מעלה בריבוע את חומרת האיסור.

ד. איסור לגזול. זכותו של אדם על רכושו. חוקי החברה חייבים לכלול הגנה על זכות בסיסית זו ולמנוע שוד וגזל ישירים או כל עושק גם עקיף. גם לשלטון אסור לגבות מס על פי כללים אי שוויוניים. שלטון הגובה מס באופן לא שוויוני, מאבד את מעמדו כשלטון על פי ההלכה.

ה. איסור אבר מן החי.  האיסור משדר מסר ברור כי מניעת אכזריות היא חובה המוטלת על כל בן אנוש, ועל כל חברה הרוצה להיות שותפה במשפחת העמים.

כאמור, התורה, לפני אלפי שנים, קבעה מערכת ערכית, שגם היום קובעת עבור האנושות את הכללים היסודיים לפעולתה של כל חברה מתוקנת. אם כך, חובה עלינו לבחון את הפשעים הנוראים של ארגון החמאס, שבמשך שנים רבות עצמנו את עינינו מראות את העוולות והפשעים שהם עושים כלפי בני עמם, וכשהם יכולים גם כלפי אזרחי מדינת ישראל.

אף אחד מהכללים היסודיים שהוזכרו לעיל לא קיים בארגון זה. ההיפך הוא הנכון!

א. אין להם מערכת משפטית עם כללי צדק, בוודאי לא לגבי פגיעה ביהודים ואזרחי ישראל בכלל. המערכת שלהם מתגמלת פשעים וזה עוד יותר חמור.

ב. לפי הפרסומים, הם חטאו ופגעו פגיעות איומות גם בתחום גילוי העריות.

ג. מי שיורה אלפי טילים בכל הזדמנות דווקא על אזרחים, מי ששולח מחבלים מתאבדים לפגע באנשים נשים וטף, מי ששחט וירה באזרחים שלוים, שכל חטאם הוא שחיו בשכנות לרצועת עזה הופך את הרצח לסמל שלו.

ד. תנועת החמאס גוזלת כספי תרומות ועושקת את תושבי רצועת עזה, וממילא אינה מוכרת על פי ההלכה כשלטון שיש לכבדו. נזכיר לעצמנו כי הם תפסו את השלטון תוך זריקת מתנגדיהם מהגגות או ירי בברכיהם.

ה. אין צורך להכביר במילים כמה אכזרית היא דרכה של תנועת החמאס והנהגתו. 

המסקנה ההלכתית היא שיש להילחם נגד הנהגת החמאס וחברי התנועה עד הזוטר שבהם ולהשמיד את יכולותיו הצבאיות בכל דרך, ללא ההגבלות שהחוק הבין לאומי קבע לגבי שלטון חוקי ואנושי. יחד עם זאת אין לפגוע בחפים מפשע ללא צורך מבצעי מוכח.

יש לאפשר לכל מי שחף מפשע ואיננו חלק מחבורת הפושעים לברוח מאזור הקרבות.  

נתמוך בכוחות הביטחון הגיבורים שכבר פועלים בשטח, ד' עמכם גיבורי החיל.
נתפלל לקב"ה שישמור צאתם ובואם ויעזרם בהשלמת משימותיהם.
נחזק אותם ואת משפחותיהם.
נמשיך בתפילה לבורא עולם שישלח נחמה למשפחות,
 רפואה שלמה לפצועים ושחרור מהיר לחטופים. 
באחדותנו ננצח 

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר