שנת תשפ"ד| שבת פרשת ויצא

חמדת השבת: הגדרת 'מכשירי פיקוח נפש' לפי מורנו הרב ישראלי

בשבועות האחרונים התעמקנו בשאלה אם מותר ליוצאים להציל, לשוב לביתם בשבת אחרי הטיפול בפיקוח הנפש. הבטחנו שהפעם נעסוק בשיטת מורנו הרב שאול ישראלי, ובכך נחתום את הסוגיה.

את דברי הרב ישראלי נחלק לשני חלקים. השבוע נעסוק בנקודה יסודית שהרב ישראלי מעמיק בה. בשבוע הבא נברר את הסוגיה לשיטתו.

אנו מבררים את גבולות ההיתר לעשות מלאכה אחרי שהחשש לפיקוח הנפש נפתר. מהו הבסיס ההלכתי להתיר עשיית מלאכה כאשר אין לפנינו פיקוח נפש? 

הרב ישראלי מסביר שבעצם הצגת השאלה בדרך הזו יש טעות. נבאר את דבריו.

לפני מספר שבועות נגענו בשאלת הראשונים האם מותר לשחוט בהמה בשבת עבור חולה הזקוק לבשר, או שמא עדיף לרכוש בשר שאינו כשר. מסקנת רוב הראשונים הייתה שאכן נכון לשחוט את הבהמה עבור החולה. ואם אין שוחט? אז נביא שוחט. ואם סכין השחיטה זקוק להשחזה? אז נשחיז את הסכין. כמובן שהשחזת הסכין אינה מצילה את החולה. אך ללא הסכין לא ניתן לשחוט את הבהמה, וממילא לא נוכל להאכיל את החולה את הבשר שהוא זקוק לו.

זו דוגמא לכך שכאשר אנו מדברים על ההתמודדות עם פיקוח נפש, יתכן ויהיה צורך לבצע מלאכות המכינות והמכשירות את הקרקע לטיפול. מותר גם לעשות את המלאכות הללו בשבת, מכיוון שבלעדיהן לא נוכל להתמודד עם פיקוח הנפש שלפנינו. 

נעבור לדוגמא מהחיים הצבאיים.

חייל מתגייס. בשלב הראשון הוא יעבור טירונות והכשרה להיות לוחם. אף אחד אינו מסוגל להתאמן ללא הפסקות. מכיוון שבלאו הכי יש צורך לבצע הפסקות באימונים, אין הצדקה שהפסקות אלה לא ייעשו בשבת. המשמעות היא שהכשרת הלוחמים אינה נעשית בשבת, אלא בששת ימי המעשה.  

כנודע בראש כל חוצות, ולמגינת ליבנו, המלחמה הנוכחית נחתה עלינו כרעם ביום בהיר. ביום הראשון של הלחימה הייתה בוקה ומבולקה, היה תהו ובהו וחוסר בהירות בכל הגזרות. צה"ל נכנס מיד לגיוס המוני. לא נכנסו לחשבון של לכמה חיילים באמת זקוקים, מי יוצב בדיוק באיזו גזרה. היה ברור שחייבים לגייס את החיילים לכל צרה שלא תבוא. כאשר עוסקים במערך גדול ומורכב כל כך, שטמון בו כל כך הרבה חוסר בהירות, אין לנו את החופש לגייס בזהירות. האם החיילים שגויסו ולבסוף לא היה בהם צורך חיללו שבת בכך שהם נסעו בשבת שמחת תורה? בוודאי שלא. חלק מההתמודדות עם המערך המלחמתי מחייב שהחיילים יהיו זמינים לפעילות. הזמינות הזאת הכרחית כדי שהטיפול בפיקוח הנפש ייעשה כראוי. 

כאשר הכוחות התקבצו, טרם היה ברור איזו משימה תוטל על מי. אך היה קריטי שהכוחות יהיו ערוכים למשימות שלהם. המשימות היו חדשות, שהועברו למפקדים זה עתה. ומתי המשימה תתבצע? איש לא ידע. אך קריטי שמה שייעכב את התקדמות המשימות יהיו שיקולים מבצעיים בלבד, ולא חוסר מוכנות של הכוחות. לכן בשתי השבתות הראשונות של המלחמה כוחות רבים המשיכו להתאמן ולעבור הכשרות גם בשבת. לא היה ידוע שיהיה זמן אחר. לא יעלה על הדעת לאסור את האימון בשבת בגלל שבאותו רגע פיקוח הנפש אינו לפנינו – הוא בהחלט לפנינו. אמנם יתכן ולא נתמודד עם המשימה שהוטלה עלינו כרגע, בשבת, אך אסור לאף אחד מהכוחות להיות צוואר הבקבוק של הפעילות המבצעית. כל עיכוב עשוי לעלות בחיי אדם. לכן ההכשרה שתתבצע בשבת היא חלק מהכשרת ההצלה. אם אין זמן אחר לבצע אותה, הרי שאלו מכשירי פיקוח נפש שניתן לבצע בשבת בלבד. 

דברנו על הכשרה. עד כה עסקנו בעיקר בהכשרה טכנית: לדעת כיצד לבצע את הפעילות המבצעית הרצויה ולהיות מוכנים לביצועה ביום פקודה. אך ישנה הכשרה נוספת: הכשרת התנאים המאפשרים את קיום המבצע. בשבוע שעבר אמרנו שישנו חשש אמיתי שאם לא נשחרר חיילים לביתם, הם גם לא ישובו בהמשך. נכון להיום, אם נאמר לחייל שומר שבת שאמנם יום החופש שלו בשבת, אך אסור לו לנסוע בשבת, סביר שהוא לא ייסע בשבת, ואף ימשיך בלחימה. אך מה יקרה בעוד חודשיים? אם שבת אחר שבת יימנע ממנו להגיע הביתה, יתכן ובשלב מסוים הוא יישבר. אכן, משפחות רבות חזקות ויעמדו בכך. אך דיינו שאחד מכל חמישה חיילי מילואים יחליט שהוא לא מסוגל להמשיך בלחימה בכדי שמערך המילואים, וממילא המערך המלחמתי, יהיה בסיכון גדול. 

יטען הטוען: אך פיקוח הנפש הוא תיאורטי, ואינו עומד לפנינו. הרי גם לפי התיאור שלנו מדובר בפיקוח נפש שיגיע רק בעוד חודשיים. אך טענה זו בטעות יסודה. היא מתבססת על ההנחה שיש לנו חודשיים להתמודד עם פיקוח נפש שעשוי להגיע. אך זה לא נכון – אין לנו זמן אחר להתמודד עם פיקוח הנפש הזה. הזמן היחיד לוודא שהחייל יראה את המשפחה בבית בתדירות סבירה הוא עכשיו. מאוחר יותר יהיה מאוחר מדי. לכן עלינו להתייחס לפיקוח הנפש כלפנינו כבר עכשיו: כבר עכשיו אנחנו מודעים לפיקוח הנפש האפשרי, ורק עכשיו ניתן להכשיר את הקרקע בכדי שלא נגיע למצב זה של פיקוח נפש.

החידוש והחידוד של הרב ישראלי הוא באמירה ש'מכשירי פיקוח נפש' – הכשרת הקרקע לטפל בפיקוח נפש, נכונה לא רק על הצורך הטכני (של השחזת סכין או אימון על ביצוע פעולה מסוימת), אלא גם על הכנת הקרקע לטיפול נכון בפיקוח הנפש. עלינו ליצור עבור חיילינו מרחב שמאפשר להם להילחם ללא דאגות. והקב"ה ישמור צאתם ובואם. 

ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר