שנת תשס"ב | שבת פרשת שמות

פרשת השבוע

"אז" בהתחלה "אז" בסוף

עם תחילת קריאתנו בספר שמות "ספר הגאולה", שבים ועולים מאמרי חז"ל המשבחים את נשות ישראל והתולים את זכות הגאולה בזכויותיהן ובמעשיהן "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור - נגאלו ישראל ממצרים" (סוטה יא ע"ב, ילקוט שמעוני יחזקאל רמז שנד). אכן, עיון בפרשה מגלה עד כמה דווקא הנשים היו דומיננטיות בתהליך השחרור. הפרשה פותחת בריבוי העצום של העם "ובני ישראל פרו ... וירבו ויעצמו במאד מאד" כשחז"ל תולים זאת ביוזמת הנשים (שם). ההמשך בנוי על מסירות נפשן של "המילדות העבריות…שפרה ופועה" המחיות את הילדים גם במחיר עימות מסוכן עם פרעה וגזרותיו. סיפור הצלתו של משה בנוי על שתי גיבורות בעלות תושיה, בת לוי-יוכבד,  ובתה - מרים. לסאגה מצטרפות כשותפות מלאות הממלאות תפקידי מפתח, שתי נשים נכריות שהפכו גירות צדק בהמשך הדרך, בת פרעה-בתיה (דבהי"א ד' יח) וצפרה-בת "כהן מדין" (עיין ילקוט שמעוני יהושע רמז ט). ננסה הפעם לברר את מקור שמה של אשת משה. המדרש מציע שני הסברים "ולמה נקרא שמה צפרה. שרצתה כצפור, ד"א שטיהרה בית אביה מע"ז, ככהן המטהר בדם הצפור (מדרש אגדה שמות ב כא). לפי הדעה הראשונה כנראה צפרה היא זו שרצה להזמין את משה (ב' כ) ולפי הדעה השניה צפרה היא היוזמת את שינוי הכיוון הרוחני בבית יתרו מ"כהן מדין" לחובב-שהיה חביב למקום (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מס' דעמלק), - חובב שחבב את התורה (רש"י שמות י"ח א). הבה ונציע הסבר חדש לשמה. צפרה הבטיחה את גאולתם של ישראל ומנעה אסון נורא כאשר לקחה את הצר ומלה את בנה "ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה" (ד' כה). במעשה זה הצילה את חייו של משה שזה עתה יצא ל"משימה הבלתי אפשרית" של הוצאת ישראל ממצרים. אם נוריד מן השם צפרה את האותיות "צר" נשאר עם "פה" בגימטריה 85=מילה. אם כן יתכן כי שמה של ציפורה הוא על שם ברית המילה שערכה לבנה במלון. צפורה מסכמת את המעשה במילים "אז אמרה חתן דמים למולת" (שם כו). חז"ל דורשים זאת בדרך הבאה:
"א' אחד ז' שבעה הרי שמונה אמר משה בזכות המילה שנתנה לשמונה נקרע הים באז נקלס, (באז ישיר) אמר רבי לוי לגוזר ים סוף לגזרים (תהילים קלו יג) שכן בלשון ארמי קורין למהולין גזורין, בזכות המילה נקרע הים". יש שמסבירים בזכות אברהם שמל את עצמו, אבל בהמשך לדברינו נוכל להציע שגם כאן הכוונה בזכות צפרה שמלה את בנה. אם כך, גם ה"סיפא" של יציאת מצרים, קריעת ים סוף היא בזכות "נשים צדקניות". נתפלל כולנו כי נזכה לראות בקרוב בהתגשמות מאמר חז"ל הבא " ואין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור, שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל (תהלים צ"ח ג), לבני ישראל לא נאמר אלא לבית ישראל". (מדרש זוטא - רות  פרשה ד' יא).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר