|
 שנת תשס"ח | שבת פרשת בחוקותיקטן שנתגייר ובגדלותו איננו מקפיד על שמירת תורה ומצוותשו"ת "במראה הבזק"(מתוך ח"ג)
בולוניה,איטליה
Bologna, Italy כסלו תשנ"ג
קטן שנתגייר ובגדלותו איננו מקפיד על שמירת תורה ומצוות
שאלה
גר קטן שנתבגר, ולאחר שנתחנך בכמה מצוות, כגון ת"ת, תפילה, ציצית ותפילין עשה בר מצוה וכבר קיבלו אותו הקהל כיהודי לכל דבר, איך להחשיבו כשידוע לנו שאינו שומר שבת וכשרות כראוי? האם יש לו דין של "גר שנתגייר בין העכו"ם" (שבת סח:) שלפי הרמב"ם מדבר בגר קטן (הל' שגגות פ"ז ה"ב ולחם משנה שם)?
תשובה
קטן שנתגייר בבית-דין על מנת שיתחנך לקיום מצוות, ועל מנת שיתחנך במשפחה ובמוסדות של שומרי מצוות, דיינינן ליה כיהודי לכל דבר1, אלא שהוא יכול למחות על גיורו כשיגדל2, כל עוד שלא ראינו אותו מתנהג כיהודי3. וצריך להודיע לו, קודם שיגדל, שיכול למחות, ואם לא הודיעוהו, צריכים להודיעו בגדלותו4, ויכול למחות ברגע שיוודע לו5.
אם הקטן גדל בסביבה של שומרי מצוות והוא אינו שומר תורה ומצוות, הרי זה עצמו מהוה מחאה, שהרי הוא מראה שאינו רוצה להיות יהודי6. אבל אם לא גדל בסביבה של שומרי תורה, אז אין באי-שמירת מצוות שלו ראיה שאינו רוצה להיות יהודי, והיא אינה מהוה מחאה7. ואפשר שאם הסביבה היא סביבה שאין שומרים בה, אלא שומרים על דברים מועטים, כגון הדלקת נרות שבת וקידוש - אז אם רואים גם אותו מתנהג כך, הוי התנהגות כיהודי ואינו יכול עוד למחות אחר-כך8, שהרי הוא מראה, שרוצה להיות יהודי9.
ולכן, בנדון דידן, שהוא שומר שבת, אבל לא כראוי, נראה שאין בזה מחאה, ובפרט בחוץ לארץ. ואדרבה, אפשר שזה נחשב להתנהגות כיהודי, ואינו יכול למחות אחר-כך בכלל.
לעומת זאת, קטן שנתגייר בבית-דין כשר, שלא על מנת לגדלו בדרך תורה ומצוות, יש פקפוק בעצם גירותו, ולכן צריכים שוב לגיירו בגדלותו10.
________________________________________________________________
[1] ולא חיישנן שמא ימחה בגדלותו ויהיה גוי למפרע. כך כתב ריטב"א בכתובות (יא ע"א ד"ה גמ'), וכן הוא בחדושי הרשב"א שם (ד"ה ולענין פסק הלכה) וכן ברבנו קרשקש (שם ד"ה ולעניין פסק הלכה) (ונראה שיש שם טעות-סופר וצ"ל שהוא עצמו בגיורו, ע"ש). וכן נפסען ב"חתם סופר" (יו"ד סי' רנג, מובא ב"פתחי תשובה" יו"ד סי' רסח ס"ק ח).
2 כתובות דף יא ע"א, ונפסק בשו"ע יו"ד סי' רסח סעיף ז.
3 כפשט תוס' ורא"ש בכתובות שם, וכן נפסק בשו"ע שם סעיף ח.
4 שאם לא יודיעוהו עכשיו, שמא ישמע בגדלותו שהוא גר, ואז ימחה וגירותו תתבטל למפרע ויצאו הרבה קלקולים מכך ("אגרות משה" יו"ד ח"א סי' קסב), וכן כתב ב"מנחת יצחק" (ח"ג סי' צט אות יג). ועיין עוד ויצאו ב"שבט הלוי" (ח"ה סי' קנ).
5 שם וב"ים של שלמה" (כתובות פרק א סי' לה).
6 "תוס' ישנים" בגליון לסוגיא בכתובות יא ע"א. ועיין שו"ת מהרש"ם (ח"ו סי' קט) שם משמע, שרק מפני שהוי תינוק שנשבה, לא הוי בהתנהגות שלו מחאה. משמע שאם לא הוי תינוק שנשבה, אז הוי בחילול שבת שלו מחאה.
7 "אחיעזר" (ח"ג סי' כח) ושו"ת מהרש"ם (ח"ו סי' קט). ואע"פ שה"אחיעזר" הנ"ל אינו מחלק, וכותב שבכל אופן אין אי-שמירת מצוות מהוה מחאה, אנו נקבל אותו רק בהסתייגות הנ"ל שאין הסביבה שלו שומרי מצוות. כך פסק מרן הגר"ש ישראלי וכתב שצריך עוד עיון בזה.
8 עיין אות 3 למעלה.
9 מסברה, היינו שהוא חושב, שאין היהדות דורשת יותר מזה, מפני שהוא רואה שכך מתנהגים היהודים שבסביבתו, והוא מקבל בלב שלם את היהדות כמו שהוא רואה אותה. וכל עוד לא הוכח ההיפך, יש להניח שאם היה יודע, שאין קיומם מספק, היה מקבל כפי הראוי. והראיה לזה, שאין צריכים להודיע לגר את כל התורה כולה לפני שהוא מתגייר, אלא מודיעין לו מקצת מצוות, שאין אי-ידיעת המצוות מעכבת הגירות, ורק בידע ולא רצה לקבל הוא עיכוב הגירות, וכאן - מה שהוא יודע, הוא מקבל. וכן מובא ב"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' קס) ללמד זכות על קבלת מצוות של גרים שאינם רוצים לשמור את כל התורה אלא להתנהג כיהודים שבסביבתם. ואעפ"י ששם הוי רק לימוד זכות, שאני הכא שלא צריכים קבלת מצוות של הקטן כלל, אלא בית-הדין מקבלים המצוות בשביל הקטן, ונחשב כאלו הקטן עצמו כבר קיבל מצוות, וזה מכוח זכין לאדם שלא בפניו, עיין בריטב"א (שם ד"ה גמ'), וכן ברבנו קרשקש (שם ד"ה אמר רב יוסף), וכן ב"שיטה מקובצת" בשם שיטה ישנה (ודלא כשיטת התוס' המובא ברשב"א ובריטב"א).
ואפילו לפי שיטת התוס' בסנהדרין (סח ע"ב ד"ה קטן) שצריכים קבלת מצוות בגר קטן, הרי מבואר להלכה שאין צריכים להודיע לו את המצוות, ולכן משמע שאם מקבל את היהדות כמו שהוא חושב שצריכה להיות, הוי קבלה טובה.
10 עיין "מנחת יצחק" (ח"ג סי' צט סעיף ג ו-ד) שכותב, דלא הוי יהודי כלל, הואיל ולהיות יהודי עבריין אינה זכות לילד, ויותר טוב לו להיות גוי צדיק. וכן משמע ממרן הראי"ה קוק ב"דעת כהן" (סי' קמז וקמח). וכן בשו"ת "מטה לוי" (חלק שני סי' נה) ובשו"ת "זרע יצחק" (סי' ב, מובא בפד"ר כרך א, עמ' 378). אבל ב"בית יצחק" לר' יצחק שמעלקיש (יו"ד ח"ב בהלכות גירות) כתב דהוי זכות, הואיל וסוף סוף נכנס תחת כנפי השכינה, וכן פסק ב"אחיעזר" (ח"ג סי' כח) כמותו. ולכן נראה שמידי ספק לא יצאנו. וכן פסק בפד"ר הנ"ל דהוי ספק בגירות. וכן משמע מ"דברות משה" (ח"ב סי' סד הערה יא). ועיין עוד ב"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' קנח בסופו ואה"ע ח"ד סי' כו סעיף ג), ויש להאריך. ומה שדייקת מן הרמב"ם בהל' שגגות פ"ז, עיין "דברות משה" הנ"ל.
הערה: עיין גם בתשובה שהתפרסמה בשו"ת "במראה בזק" (חלק א תשו' עח; מג 1 במהדורא ראשונה).
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
חמדת ימים בחוקותי תשס"ח
חמדת ימים בחוקותי תשס"ח