|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת במדברשו"ת אמנות"עשות ספרים הרבה" (קהלת י"ב יב)הרב דניאל כץ – "ארץ חמדה"הרב דוד אברהם ספקטור, הוצאת ארז ומכללת אמונה ירושלים תשס"ג (ש"כ עמ')
אומנות יצירתיות ויהדות הלכו שלובות זרוע בבחינת "זה א-לי ואנוהו" עוד מ"ראשית מטעיו" של העם בזמן יציאת מצרים. בספר שמות אנו פוגשים את דמותו של בצלאל שהוא, כפי הנראה, האמן היהודי הראשון ששמו התפרסם. מאידך גיסא עיסוק באמנות והקשר עם אומנות בעולם איננו פשוט כלל וכלל מבחינות מחשבתיות והלכתיות רבות. תלמידי ותלמידות מוסדות כמו מכללת "אמונה" שמבקשים לשלב לימודי יהדות עם לימודי אמנות, ניצבים בפני אתגר זה ומנסים להתמודד עמו. הרב דוד ספקטור לימד את "הלכות אמנות" במכללת "אמונה" והעלה את בירוריו ומסקנותיו עלי ספר. בספר זה הוא עוסק בעיקר בנושאים ההלכתיים מתוך הכרה שהאומנות היא עובדה קיימת שאי אפשר להימנע מלעסוק בה. בין הנושאים ההלכתיים שנדונים בספר: האם מותר לצייר ולפסל צורת אדם האם מותר ליצר ולהשתמש בבובות ילדים שנועדו למשחק, ועוד. במסגרת דיון זה עולה גם השאלה: האם ראוי לצייר דמויות תנכיות וחז"ליות, שאלה שאינה הלכתית מובהקת וכמדומה שכבר הוכרעה במציאות "פק חזי מאי עמא דבר". בחלק אחר מהספר מגדיר המחבר מהם האיסורים הכרוכים בציור גרמי השמים כמו כן דן הוא ושואל אם מותר לקרוא בספר בו יש תמונות כאלו או לבקר במוזיאון בו יש תמונות ופסלים שאסור לעשותם. נושא נרחב נוסף שעולה לדיון בספר הוא צניעות באמנות. המחבר מציג גישא הלכתית ללא חומרות וזאת לאחר התיעצות עם ת"ח אחרים, לעומתו הראשון לציון הנוכחי הרב שלמה עמאר, מעיר על כך למחבר, בהסכמה לספר, ולדעתו יש מקום לשקול חומרות בנושא זה. בספר גם פרקים העוסקים בענייני מחשב, אמנות בחגים ואמנות במשנת הרב קוק. הספר ערוך ומסודר בצורה נאה ובסוף כל נושא מציג המחבר מסקנות ברורות. נקוה שנזכה לראות כיצד האמנות משתכללת ומקדמת את העולם למטרות ערכיות ולאמונה מלאה ומחייבת בבורא העולם, כמו יצירתו של בצלאל בן אורי.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
