שנת תשס"ד | שבת פרשת שמות

קדושת ירושלים והמקדש / חלק תשיעי

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

בשבוע שעבר הבאנו את דברי מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, לדעתו הימצאות הארון במשכן/מקדש איננה גורמת לשינוי הלכות אלא משמשת רק כסימן. אם נשתשמש בלשון ה"חקירות" הישיבתית היא איננה "סיבה" אלא "סימן" בלבד. אחרי בקשת המחילה נעיר כי אין הדברים מוכרחים שהרי לשון הירושלמי "רבי יסא בשם רבי יוחנן זה סימן כל זמן שהארון מבפנים הבמות אסורות יצא הבמות מותרות" (מגילה פרק א דף עב טור ד /הי"ב) איננה לשון הישיבות, וגם הוכחתו מימי בית שני קשה שהרי מצינו דעה בסדר עולם רבה  שהארון נגנז בימי יאשיהו וז"ל " יאשיהו גנז את הארון ואמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדשים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף ועתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל (דברי הימים ב' לה: ג)"  (סדר עולם רבה (מיליקובסקי) פרק כד ד"ה בן שמנה שנים). כך גם מפורש בגמרא " אלא במקדש שני - מי הוה ארון? והתניא: משנגנז ארון נגנזה עמו צנצנת המן, וצלוחית שמן המשחה, ומקלו של אהרן ושקדיה ופרחיה, וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל, שנאמר (שמואל א' ו) וכלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך. ומי גנזו - יאשיהו גנזו. מה ראה שגנזו - ראה שכתוב (דברים כח) יולך ה' אתך ואת מלכך אשר תקים עליך עמד וגנזו, שנאמר (דברי הימים ב' לה) ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל" (יומא דף נב עמוד ב). כך גם מפורש במשנה " מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה הרצפה שהיא משונה מחברותיה בא ואמר לחברו ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו וידעו ביחוד ששם הארון נגנז" (שקלים פרק ו משנה ב), אם כן, היתה נוכחות של הארון גם בבית שני.

בשבוע הבא נחזור לשאלה המרכזית והיא מה נתחדש במצוות בנין המקדש בירושלים.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר