English | Francais

Search


שנת תשס"ד | שבת פרשת תזריע-מצורע

השתתפות במסיבה לכבוד יום העצמאות הנערכת בתאריך אחר (קרוב)

שו"ת במראה הבזק"



(מתוך ח"ד)

 

שיקגו, ארה"ב                             Chicago, U.S.A     

ניסן, ה'תשנ"ח

 

השתתפות במסיבה לכבוד יום העצמאות הנערכת בתאריך אחר (קרוב)

שאלה

אצלנו בשיקאגו בנוסף למסיבות הנערכות בבתי הכנסת ביום העצמאות בלילו וביומו, יתקיימו השנה מסיבות נוספות לציון יובל חמישים למדינה.

האם מותר להשתתף באירועים אלה שיכללו מוזיקה אם הם יתקיימו שלא בתאריך המדויק של יום העצמאות.

אנו מתלבטים בעיקר לגבי אירוע מרכזי לכבוד מדינת ישראל שיתקיים ביום א' ו' באייר שיכלול גם הופעה של הזמר יהורם גאון.

שאלה נוספת היא האם גם השנה שבה יום העצמאות הוקדם ליום ה' מותר להתגלח כבר ביום רביעי לפני השקיעה.

 

תשובה

1. א. מותר להשתתף בחגיגות יום העצמאות, שיש בהם מוסיקה וריקודים רק  כשהן מתקיימות ביום העצמאות עצמו, ולא בימים אחרים (1) - בגלל  מנהגי אבילות של ספירת העומר (2) . אמנם, חגיגות שיש בהן רק מוסיקת  רקע, אבל אין בהן ריקודים ומחולות (3) והופעות מוסיקליות (4) - מותרות.

     ב.  לאור הנ"ל, אסור להשתתף בהופעה של יהורם גאון המתקיימת ביום ראשון לאחר יום העצמאות. אמנם, אם מדובר במאורע הזדהות עם מדינת ישראל, שרק חלק ממנו הוא הופעת הזמר, מצוה להשתתף באסיפה - בלי להשתתף בקונצרט.

2.  מותר להתגלח ולהסתפר ביום רביעי אחה"צ לקראת יום העצמאות גם השנה, כשהוא מוקדם (5).

__________________________________________________________

 

1. הראשל"צ הרב הראשי לישראל, הרב יצחק ניסים - מובא בספרו של פרופ' נחום רקובר "יום העצמאות ויום ירושלים".

2.  ע"ש במאמרו של הרב הדאיה, שההיתר בנוי על כך שיום שיש בו נס, הוא יום טוב ויום שמחה ולכן נדחית אבילות של ספירת העומר, חרף דעתו של הרב הדאיה שאין לה' באייר מעמד של יום נס, שהרי לא ניצלו ביום זה וכו', ע"ש, כי כבר רבו החולקים על דבריו. עיין בשו"ת "קול מבשר" לרב משולם ראטה (ח"א סימן כא). במאמרו של הרב נסים הנ"ל ובמאמרו של הגרצ"י קוק לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו ("לנתיבות ישראל" ח"א עמ' קפא). ובדברי מרן הרב ש' ישראלי בספרו "ארץ חמדה" (ח"א בסי' ו, עמוד 18), המוכיח את תוקפו של יום גדול זה. ומכל מקום, ביום שאינו יום הנס, נראה שאין להתיר.

3.  עיין "משנה ברורה" (סי' תצג ס"ק ג) שעיקר האיסור הוא במחולות וריקודים. ואף על פי שיש אוסרים בימי הספירה גם שמיעת מוסיקה בכלל, עיין "אגרות משה" (אורח חיים  חלק א' סי' קסט), מכל מקום מוסיקת רקע - מותרת.

4.  "משנה ברורה" ו"אגרות משה" הנ"ל.

5. עיין במאמרו של הרב שלמה גורן, בספרו של פרופ' רקובר הנ"ל (עמ' שט), וכך נוהגים שלומי אמוני ישראל וכן מקובלנו מפי הרב צבי יהודה הכהן קןק, שדרש על כך את הפסוק "הכרת פניהם ענתה בם", שהרי אי-אפשר להיכנס לחג בפני אבל. עוד נהג הגרצי"ה קוק להדגיש, שאין לך קידוש ד' גדול מזה שכדי למנוע חילול שבת קבעה מדינת ישראל שיום העצמאות שחל ביום ו' יוקדם ליום ה'.

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.