|
 שנת תשס"ט | שבת פרשת בשלחהוצאתו לחו"ל של יין הקדוש בקדושת שביעיתשו"ת במראה הבזק (מתוך ח"ו) אוהיו, ארה"ב Ohio, USA ניסן תשס"ג הוצאתו לחו"ל של יין הקדוש בקדושת שביעית שאלה אני מכהן ברבנות כאן כשליח מישראל. קיבלנו במתנה יין מזוג שהתארח אצלנו. האורח התגאה ביין הישראלי, וכשבדקתי גיליתי שהיין קדוש בקדושת שביעית. יש לי שתי שאלות: א. פירות שביעית אסורים בהוצאה לחו"ל ("מצוות הארץ כהלכתן" לרב גולדברג עמ' ריא), האם בדיעבד כשהוצאו לחו"ל הם מותרים בהנאה? ב. כיוון של תשובה א. נחלקו הפוסקים בשאלה לאיזה צורך הותר להוציא פירות הקדושים בקדושת שביעית מן הארץ, ולכולי עלמא מותר לצורך צידה לדרך. ב. יש שאסרו לצרכי מסחר, ויש שאסרו אף במקרה שאין סוחרים בהם1. ג. אם עבר והוציא, אין צורך להחזיר ומותר לאכלם בחו"ל לפי הכללים של קדושת שביעית2. ד. אם הגיע זמן הביעור גם בחו"ל יש להפקיר, ואם לא הפקיר נאסר3. ה. לא ברור מי גרם להוצאת היין הזה לחו"ל. ייתכן שהיבואן עשה זאת ללא ידיעת היצרן, לכן לא ברור שיש שאלה על תעודת הכשרות. ______________________________________ [1] כאשר אדם פרטי מעוניין להוציא פירות קודם זמן הביעור, נחלקו הראשונים באלו מצבים מותר להוציא. לדעת התוספות (פסחים נב ע"ב ד"ה "רב ספרא") מותר להוציא לאכילה אולם אסור להוציא לצרכי מסחר, ואפילו מסחר שמותר באופן עקרוני בארץ ישראל אסור בחו"ל; אולם לדעת הר"ש משאנץ (שביעית פ"ו מ"ה) אסור להוציא אפילו לצורך אכילה, ורק צידה לדרך מותרת. לכן אם אדם הוציא קודם הביעור שלא לצורך צידה לדרך הדבר נעשה באיסור. הרמב"ם (שמיטה ויובל פרק ז הל' יב) הוסיף שאסור להעביר פירות אלו בחו"ל ממקום למקום, וז"ל: "ופירות הארץ שיצאו לחוצה לארץ מתבערים במקומן, ולא יעבירם ממקום למקום". 2 גם במקרה שבו הוצאו הפירות באיסור, לא נאסרו הפירות באכילה – "אגרות משה" (או"ח ה סי' מב ד"ה ומצד איסור). 3 הרמב"ם (שם).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
