שנת תשס"ט | שבת פרשת נשא

חמדת הדף היומי: שניים ששאלו או לוו

א' - ז' אייר, בבא מציעא כט-לה

השבוע בדפי הדף היומי אנו מתחילים את פרק "המפקיד", הפרק השלישי במסכת בבא מציעא. פרק זה פותח בהלכה הבאה.  שומר קיבל חפץ לשמירה והוא נגנב. השומר שילם לבעלים תמורת החפץ ולאחר מכן נמצא הגנב. על פי ההלכה הגנב נקנס בתשלום כפול מערך הגניבה. במקרה זה, השומר הוא שזוכה בכפל התשלומים. הגמרא (לד עמוד ב) מבררת מספר שאלות ביחס להלכה זו, ביניהן, מה הדין אם השומר שילם מחצית משווי החפץ, האם הוא זוכה במחצית מהכפל? לאחר מכן הגמרא שואלת מה הדין אם שותפים שאלו חפץ, החפץ נגנב מהם ורק אחד מהם שילם למשאיל את חובו, האם הוא זוכה במחצית מהכפל? הר"ן (שבועות יז עמוד א בדפי הרי"ף) מסביר כי הספק השני בנוי על הספק הראשון. גם אם נניח כי שומר ששילם מחצית מחיובו אינו זוכה במחצית מהכפל, יתכן כי שומרים שותפים שאחד מהם שילם מחצית מהחיוב יזכה במחצית מהכפל. ההבדל הוא שבמקרה הראשון חיובו של השומר היה לשלם את כל הסכום. לכן כל עוד לא נפטר מחיובו הוא איננו יכול לזכות בזכויות הנובעות מהבעלות על החפץ. לכן לא יזכה בכפל. לעומת זאת, בשותפים ששאלו, השותף שילם את כל אשר היה מוטל עליו, לכן יש מקום לומר שהוא יזכה בחלק היחסי בכפל.

הסברו  של הר"ן מבוסס על הנחת יסוד כי כאשר שני אנשים שואלים חפץ בשותפות, או לוקחים הלוואה בשותפות, כל שותף אחראי על חצי מהחפץ הנשאל או אחראי להחזרת חצי מההלואה. בתלמוד הירושלמי (שבועות פרק ה הלכה א, הובא ברי"ף שבועות דף יז עמוד א) נאמר ששניים שלוו ביחד, הם נעשים אחראים וערבים זה לזה, ומשמע בירושלמי שכך הדין גם בשניים שקיבלו פיקדון. מכאן למדו הראשונים ששניים שלוו או שאלו או קיבלו פיקדון כל אחד מתחייב בכל הסכום. נשאלת השאלה, כיצד, לשיטת הר"ן, נסביר זאת?

הר"ן (שם) עונה שתי תשובות. הראשונה היא, אמנם המלווה או המשאיל יכול לתבוע את כל הסכום מכל אחד מהשותפים, אך בחשבון הפנימי בין השותפים כל אחד מהשותפים חייב רק חצי. לכן שותף ששילם את כל הסכום, יוכל לתבוע חצי מהשותף שלו. לפי זה עדיין יש מקום לראות שותף ששילם את מחצית הסכום כמי ששילם את כל המוטל עליו, דהיינו את כל שמוטל עליו לשלם מכיסו.

בתשובתו השנייה, הר"ן משנה את הגדרת חיובם של שניים שלוו או שאלו. טוען הר"ן שאכן, שניים שלוו או שאלו כל שותף חייב רק במחצית הסכום. על החצי השני הוא רק ערב לחיובו של שותפו. לכן, המלווה או המשאיל צריכים לכתחילה לתבוע את שני השותפים שכל אחד ישלם את מחצית הסכום. רק אם התברר שלאחד אין אפשרות לשלם, אז ניתן לתבוע את השני, כערב. לפי זה, שותף ששילם מחצית הסכום באמת שילם את כל שמוטל עליו היה לשלם כחוב ישיר, כיוון שעל החצי השני חיובו אינו אלא כערב.

נקודה זו היא אכן נתונה במחלוקת בין הראשונים. לדעת הרא"ש (שבועות ה, ב) כאשר שניים לוו ניתן לתבוע את כל הסכום מכל אחד מהם. אך לדעת הרמב"ם (מלוה ולוה כה, ט) ועוד ראשונים כל שותף חייב מחצית הסכום ואינו אלא ערב על החצי השני. השולחן ערוך (חושן משפט עז, א) פסק כדעת הרמב"ם שלכתחילה המלווה צריך לתבוע כל שותף על חלקו, ורק אם אין לאחד לשלם, הוא רשאי לתבוע את השאר מהשני.   

סיכום: 

הירושלמי קובע ששניים שלוו או קיבלו פיקדון, כל שותף חייב בכל הסכום. הראשונים, לאור הסוגיה שלמדנו בדפי הדף היומי השבוע, נחלקו בטיב חיוב זה. לדעת חלקם המלווה או המפקיד יכולים לתבוע את כל הסכום מכל אחד מהשותפים. לדעת אחרים, כל שותף חייב רק חצי, ואינו אלא ערב על החצי השני.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר