הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ג פרק כז) מונה שתי תכליות לתורה:
והתורה האמתית אשר ביארנו שהיא אחת ושאין זולתה והיא תורת משה רבינו, אמנם באה לתת לנו שתי השלמויות יחד, רוצה לומר: (א) תיקון ענייני בני אדם קצתם עם קצתם, בהסיר העוול ובקנות המדות הטובות המעולות עד שתיתכן עמידת אנשי הארץ והתמדתם על סדר אחד להגיע כל אחד מהם אל שלמותו הראשון, (ב) תיקון האמונות ונתינת דעות אמתיות כאשר יגיע השלמות האחרון.
דורות של חיים בגלות חינכו אותנו להתרכז בתכלית השנייה – תיקונו של האדם הפרטי. אולם למעשה, תכלית זו אינה יכולה להיות מושגת בלי השגת התכלית הראשונה – תיקון החברה. שכן רק אחרי ש'תיתכן עמידת אנשי הארץ והתמדתם על סדר אחד' יוכלו להגיע ל'שלמותו הראשון'.
התורה אינה רק מְצווה אותנו להגיע אל סדר חברתי, אלא גם מדריכה אותנו כיצד להגיע לסדר זה. פרשת משפטים, שאותה נקרא השבת, מלאה בהדרכות, כיצד עלינו לפעול כדי להגיע לסדר החברתי.
החלת משפט התורה עלינו, היא צעד חשוב בדרך אל כינון חברה על פי התורה.
Halacha Psuka Issue 55
Halacha Psuka Issue 55