שנת תשע"ז | שבת פרשת אמור

חמדת חינוך: אש זרה

"אין חגיגה בלי עוגה" הוא הפזמון של שיר ילדים פופולארי הנפוץ בימי הולדת. האם באמת אין אפשרות לחגוג בלי לחלק לנוכחים עוגה? לא בטוח בכלל. מסתבר שאפשר להרים חגיגה שמחה ומליאת משמעות עם שירים, ברכות, משחקים וכיבוד גם אם לא תהיה שם עוגה ונרות.

יש דברים אחרים, לעומת זאת, שקשה הרבה יותר לוותר עליהם. להמשיך קדימה ולהשאיר אותם מאחור זה ממש לוותר על הלב של העניין.

ובכל זאת זה קורה לנו כמעט כל שנה.

אין יהודי שליבו לא רוטט לשמע קולו החודר של השופר בראש-השנה. ובכל זאת בכל פעם שהחג הזה חל בשבת עם ישראל כולו מוותר על מצווה מדאורייתא של "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א) ומעביר את היום ללא אף תקיעה.

כך גם לגבי מצוות נטילת ארבעת המינים בסוכות וקריאת המגילה בפורים כאשר הם יוצאים בשבת.

הדבר המדהים בשלושת המקרים האלו הוא שאין שום איסור הלכתי בתקיעת שופר, נטילת לולב או קריאת מגילה בשבת. ובכל זאת, חז"ל קבעו שנוותר על המצוות היקרות הללו באותו יום, מפני החשש ממצב בו יהודי שאינו בקי באופן קיום המצוות הנ"ל, ייקח את השופר/לולב/מגילה בידו אל מישהו שילמד אותו כיצד להשתמש בהם, ובדרך יטלטל אותם ארבע אמות ברשות הרבים (גמרא מגילה ד,ב).

במילים אחרות, קורה כאן דבר בלתי נתפס - כדי למנוע מצבים חריגים בהם אנשים בודדים יטעו בשוגג - עם ישראל כולו, על מיליוני אנשיו, מוותר על מצווה יקרה מהתורה! מי שלא הבין עד היום את המשפט "כל ישראל ערבים זה לזה" אינו צריך דוגמא טובה יותר לכך.

לקחת אחריות

לא כולם יודעים אך אין מצווה מהתורה ואפילו לא מדברי חכמים להדליק מדורה בל"ג בעומר. הרמב"ם והשולחן ערוך לא כתבו על כך אפילו מילה. ובכל זאת רבים וטובים נהגו להדליק מדורה בליל יח' באייר, יום פטירתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי. אך כאשר היום הזה חל מיד בתחילת השבוע קיום המנהג כרוך בחילול שבת המוני של כוחות הביטחון וההצלה המאבטחים את העולים למירון ואת המדליקים בכל רחבי הארץ, ולא פחות מזה של מאות אלפי ילדים לא דתיים שעל מצוות ההדלקה לא יוותרו בשום אופן כולל התארגנות ולעיתים אף הדלקת המדורות בשבת עצמה. זו הסיבה שבדומה למה שעשו חז"ל במקרים הנ"ל, קבעה הרבנות הראשית שכדי להציל מחילול שבת נוראי תידחה הדלקת המדורות ביום אחד.

אלא שבאופן מפתיע, בניגוד לראש השנה, סוכות ופורים, ואפילו ליום הזיכרון והעצמאות שנדחים כדי למנוע חילול שבת, ואין פוצה פה ומצפצף, דווקא לגבי ל"ג בעומר יש כאלו, ורבים מהם דווקא מן המחנה הדתי, שמתכוונים להדליק כרגיל במוצאי שבת. כמובן שהם יקפידו להוציא את השבת כהלכה ורק לאחר מכן ללכת להדליק ו'אני את נפשי הצלתי', אך מה לגבי האחריות כלפי עם ישראל?! מה עם הערבות ההדדית?! מה לגבי התעלמות מקביעת הרבנות הראשית ויצירת מצב מוזר בו חלק מדליקים במוצאי-שבת וחלק ביום ראשון?!

כנראה שעשן המדורה מסמא את העיניים מלראות גם את הדברים הפשוטים ביותר. רבי שמעון בר יוחאי היה מתהפך בקברו לו היה יודע איך משתמשים באש שלו כדי לשרוף את השבת ולהעלות באש המושג הקדוש ביותר – "כלל ישראל".

גם נדב ואביהוא בני אהרון רצו, כזכור, להביא אש לפני ה'. מן הסתם היו בליבם שאיפות עצומות של קדושה והתעלות. אך כל עוד זה היה בנפרד, במנותק מכלל ישראל ומבלי להתייעץ עם משה, גם המצווה הגדולה ביותר הופכת לעבירה חמורה. לתורה יש לומר על כך שתי מילים חדות ודוקרות שמקפלות בתוכן את הכול: "אש זרה" (ויקרא י,א).

אז הנה יש לנו הזדמנות פשוטה על ידי תזמון מדורת השבט/הכיתה/המשפחה/הבניין שלנו ליום ראשון בערב, גם אם חלק מהסובבים עושים זאת משום מה במוצ"ש - לחזק בתוכנו את ערך "כלל ישראל" ולהדליק אש גדולה ומאירה שמתחשבת ומחוברת לעם ישראל.

שיהיה לכם ל"ג שמח!

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר