שנת תשע"ז | שבת פרשת אמור

חמדת חינוך: סוחרי ההבטחות

אם הייתם בשבת שעברה בבית הכנסת, אין מצב שהחמצתם אותו. עלון הישועות המ-ד-ה-י-ם! שישה עשר עמודים צבעוניים, גדושים בתמונות קורצות, סיפורים מצמררים וכותרות מפוצצות. מה לא שמעתם? הסגולה ההיסטורית של שבע מאות ועשרים נרות הפלא שיחולקו חינם (!) לכל מי שזקוק לישועה. לא "אולי". לא "שֵמא". אפילו לא "בעזרת ה'". הישועה פשוט מ-ו-ב-ט-ח-ת! הנר אצלך והישועה בכיס שלך. המארגנים רק מתנצלים שמספר הנרות מוגבל ולא כולם יזכו להיות בין "720 האנשים שיהיו מאושרים השנה". האצבעות מרפרפות בין הדפים וסיפורי ההצלחה המצמררים על הנכה שקם על רגליו ועל הזוג שנפקד אחרי שש עשרה שנה לא מותירות אדיש אף את הקשוח ביותר. לא התאפקתי והרמתי את השפופרת. ניגון "בר יוחאי" עליז קידם את אוזניי וקריין ממוחשב הכריז "מיקומך בתור הוא שש". הסברתי שאני זקוק מאוד לנר הישועות הפלאי לטובת קרובת משפחתי הנמצאת במצב רפואי קשה. הבחורה האדיבה שענתה פרשה ברהיטות קולחת את חבילת הסגולות האולטימטיבית. סעודת הישועות יחד עם ח"י רוטל בצירוף סגולת "עד שתיוושע" בתוספת תמונת הרשב"י וכמובן הנר הפלאי. ראיתי כבר את הישועה מתחילה לנוע לכיווני וליבי המאושר עלה על גדותיו כשהיא הוסיפה את המשפט הבא: "וכל זה יעלה לך רק 82 ₪ לחודש למשך 22 חודשים". אופס. מאיפה זה הגיע פתאום?! "ואם אני רוצה רק את הנר?", התעקשתי לשאול בתמימות.  "אי אפשר. ניתן לקבל רק את כל הישועות ביחד". איך זה מסתדר עם העובדה שלפחות ארבע פעמים מוצהר באותיות קידוש לבנה שמקבלים את הסגולה ח-י-נ-ם? תמהתי. "תראה, בגלל הביקוש הגדול, אנחנו לא יכולים לשלוח לך את הנר חינם. אבל אם אתה רוצה אתה יכול לבוא למשרד שלנו בצפת ולקבל אותו...". אתם הבנתם את זה?

________________________________________________

יעקב אבינו עמד חסר אונים מול בכיותיה של רחל והכריז "התחת אלוקים אני". 'גם אני, כמוך, אשת נעוריי, רוצה בכל מאודי פרי בטן. אבל זה אינו בידי'. גדול הנביאים ניצב מול שערי הארץ הנעולים בפניו ותפילותיו האדירות נתקלו בקיר ברזל. "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה...כי לא תעבור את הירדן הזה". אבל עסקנים חצופים מעזים לפזר בשמו של רשב"י מקסם שווא של ישועות בטוחות – "ביום הקדוש הזה יורד רבי שמעון ממרומים מקבל תפילותיך ואומר: בני היקר, הגעת אלי בדיוק בזמן. כי ביום הקדוש הזה מובטחת לך הישועה. אני מתחייב לך". שמונים ושבע פעמים מוזכר רשב"י בעלון. ריבונו של עולם, מקור כל חי שבידו הכול מוזכר רק פעם אחת! איפה? "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". כלומר, פקיד זוטר, ממלא הוראותיו של רשב"י...

________________________________________________

הדלת נפתחה והעוזר סימן לו להיכנס. ברגליים רועדות צעד פנימה אחוז התרגשות. כבר שבועות הוא מחכה להזדמנות הזו. את מי לא עבר עד היום כדי למצוא ישועה לבנו הפעוט. מאז שנפגע בתאונת דרכים לפני שנתיים והפך למשותק השתנו חיי כל המשפחה. מאמצי הרופאים עלו בתוהו והאב הכואב חיפש בכל מאודו מזור לילדו האהוב. מילותיו של הצדיק נפלו עליו כמו מים קרים ביום שרב לוהט. "אל תדאג. הכול יהיה בסדר. בחנוכה הקרוב תבוא יחד עם הבן שלך על הרגליים להדליק נרות יחד איתי". הוא יצא החוצה כשדמעות גיל שוטפות את לחייו והשאיר סכום "כבד" של פדיון נפש אצל העוזר. הזמן חלף, חנוכה כבר מזמן עבר והמצב רק החריף. במאמצים כבירים הצליח לארגן לעצמו פגישה נוספת עם הצדיק. אך כשעמד שם בחדר האפלולי והיישיר אליו מבט כשסימני שאלה בעיניו שמע רק תשובה קצרה "מה לעשות, כנראה שהתפילה שלי לא עזרה...".

__________________________________________________

המקרה האמיתי האחרון אינו בודד. מדובר בתופעה רחבה של אנשים תמימים המבלבלים מתוך מצוקתם בין ברכה ותפילה לבין הבטחה, ושל בעלי כוח ושררה המנצלים זאת היטב. חלקם מבולבלים בעצמם, שיכורי הצלחה המאמינים באמת בכוח עצמם, ואחרים פשוט משקרים במצח נחושה למען בצע כסף. על כל צדיק אמיתי, טהור ונטול פניות יש חמישה מתחזים ועשרה עסקנים. על כל "סיפור ישועה" מפואר שיוצג לראווה בחזית עלון כרומו צבעוני (והרי ברור שמבחינה סטטיסטית, על כל מאה מקרי צרה יהיו כמה שיירפאו או ייפקדו השנה, גם ללא קשר ל"ברכת הצדיק"), תמצאו שלושה אחרים שרק התדרדר מצבם ונשארו משותקים, פגועים ושבורי לב למרות כל ההבטחות. אלא שאותם אומללים משפילים ראשם בהכנעה, נושכים שפתיים בכאב ופשוט מנסים את מזלם אצל ה"צדיק" הבא. ובינתיים פנקסי-עלוני הישועות פתוחים והקופה רושמת. וכידוע, מקובלים עם קבלות עובדים בלי קבלות...

__________________________________________________

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר