שנת תשס"ו | שבת פרשת תזריע-מצורע

שו"ת במראה הבזק

ניו יורק, ארה"ב New York, USA

טבת תשס"ג

הלכות יום העצמאות ויום ירושלים

שאלה:

בשו"ת במראה הבזק ח"ד העליתם את שאלת גילוח והשמעת מוזיקה ביום העצמאות. אודה לכם אם תואילו לסכם את כל פרטי הדין בקשר ליום העצמאות ויום ירושלים בנושאים:

א. התר עריכת נישואין.

ב. אמירת צידוק הדין, ודין הלל בבית אבל, ודיני אבלות בחג. האם ראוי לשלוח אבל כשליח ציבור בימים אלה?

ג. בשנים שמקדימים את החג, דין ה' אייר (וכ"ח אייר) כיום חול רגיל או "קצת חג".

ד. כשמתחילים החגיגה בו ביום, האם צריכים להפסיק מיד בצאת הכוכבים?

תשובה:

א. ביום ירושלים מותר לערוך[1] חופה וקידושין אך ביום העצמאות המנהג[2] הוא שלא לערוך.

אמנם המיקל יש לו על מי לסמוך[3].

ב. 1. בענין אמירת צידוק-הדין לפי המחבר[4] יש לאומרו ולדעת הרמ"א אין לאומרו.

2. לגבי אבילות לא מצינו תקנה מפורשת של הרבנות הראשית ולכן לא זזה אבילות שבעה ממקומה.

3. בענין הלל[5] אין לקרוא בבית האבל ויקראהו כל אחד בשובו לביתו.

4. נראה, שביום העצמאות וביום ירושלים אין ראוי לשלוח אבל לפני התיבה[6], אלא אם הוא הש"צ הקבוע לימים אלה, והציבור מעוניין לשמוע אותו דווקא[7].

בל"ג בעומר מותר לאבל לעבור לפני התיבה[8].

ג. 1. ה' באייר נשאר "קצת חג" לענין אי אמירת תחנון, צדקתך והזכרת נשמות הוקדם.[9], גם אם

2. יום ירושלים אינו חל לעולם בשבת וכשחל ביום שישי שנים רבות לא הקדימוהו[10]. בשנים האחרונות חל שינוי והחליטו להקדימו גם כשחל ביום ו' וגם כשחל ביום א'[11]. עיין גם בתשובה הבאה.

ד. אם מדובר בסעודת חתונה כגון שהחופה נערכה ביום כח אייר לפני השקיעה מותר להמשיך[12] בסעודה ובשמחה בלילה, ליל כט באייר.

אם מדובר בסעודת הודיה משפחתית או ציבורית של יום העצמאות או של יום ירושלים: ביום העצמאות מותר[13] להמשיך את הסעודה בלילה, ללא ריקודים ומחולות[14], וביום ירושלים, הדבר תלוי במנהגי ספירת העומר.

[1] עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"ג תשובה כט)

[2] הראשון לציון הרב יצחק ניסים התיר זאת בשו"ת "יין הטוב" (ח"ב סי' יא עמ' רמט) אמנם הרב עובדיה הדאיה נקט לאסור בשו"ת "ישכיל עבדי" (ח"ו סי' י) ואף הרב הראשי לישראל לשעבר הרב איסר יהודה אונטרמן נטה לאסור וכתב שמוטב להימנע ממחלוקת ולא לפסוע פסיעה גסה בענינים כאלה. שו"ת "שבט מיהודה" (סי' ס עמ' קד-קה). על פי בירור עם כמה מועצות דתיות, בפועל המנהג שלא לערוך נישואים ביום העצמאות.

[3] שהרי סוף סוף היום נקבע כיום הודאה והלל ולדעת הרב נחום אליעזר רבינוביץ יש מקום אף לעודד חתונות ביום זה כדי לחזקו.

[4] בשו"ע יו"ד (סי' תא ס"ו) נחלקו המחבר והרמ"א האם אומרים צידוק הדין ביום שאין אומרים בו תחנון ודון מינה לעניניינו.

[5] בשו"ע או"ח סי' קלא במג"א סק"י כתב שבר"ח אין אומרים הלל בבית האבל, ובחנוכה תליא בפלוגתא, ולכן הסיק שבחנוכה טוב שיקרא כל אחד הלל בביתו בשובו מהתפילה בבית האבל. נראה לנו לדמות את ההלל של יום העצמאות להלל בחנוכה שאף הוא נתקן על ההצלה ממיתה לחיים, עיין שו"ת "קול מבשר" סי' כא עמ' סח.

[6] עיין רמ"א שו"ע יו"ד (סי' שע סע' ד) בהג"ה שנהגו בשבת ויו"ט אין אבל עובר לפני התיבה, אף שאין בדבר איסור. ואמנם "כנסת הגדולה" (סי' שצא) פסק שבר"ח וחנוכה ופורים מותר עד הלל. אך המנהג אינו כן, אלא בר"ח בלבד, וברוב הקהילות בחנוכה ובפורים אין שולחים אבל לפני התיבה כלל. אם כן הוא הדין ליום העצמאות ויום ירושלים שהם ימי שמחה, ואם יעבור אבל לפני התיבה עלול הדבר לגרום לזלזול בימים אלה. ובמקום שנהגו שאבל עובר לפני התיבה גם בחנוכה ובפורים, נראה שאין להחמיר גם ביום העצמאות וביום ירושלים, שלא יהיו חמורים משאר חגים דרבנן.

[7] אז גם בחגים מותר – ש"ך (שו"ע יו"ד סי' שעו ס"ק יד) בשם מהר"י וייל.

[8] עיין "באר היטב" (שו"ע או"ח סי' תקפא ס"ק ז).

[9] עיין שו"ת "באהלה של תורה" להרב יעקב אריאל (ח"ב סי' עג עמ' 262-269). לגבי אמירת ההלל בברכה דעת הרב הראשי לשעבר הרב שלמה גורן שבמועד המוקדם אין לקרוא בברכה אלא רק במועד המקורי, אולם שאר הרבנים הראשיים הורו לקרוא במועד המוקדם בלבד וכך המנהג הפשוט בבתי הכנסת שנעקרה קריאת ההלל למועד המוקדם.

[10] כן כתב שם הרב אריאל וטעמו שכיון שהטקסים נערכים בלאו הכי ביום חמישי, ואמירת ההלל ביום שישי לא תגרום לחילול שבת.

[11] באחרונים דנו לגבי שאלה דומה בחתונה בל"ג בעומר הממשיכה בליל ל"ד ונקטו להיתר מכיון שכבר התחייבו בשמחה ומאחר שלגבי החתן והכלה כבר נקבע יו"ט וחלים עליהם ז' ימי המשתה, עיין "דעת תורה" למהרש"ם (סי' תצג סא) שו"ת "אגרות משה" (אה"ע ח"א סי' צז) שו"ת "שאילת שלמה" (ח"א סי' קסז).

[12] כאן לא שייך היתר של שמחת חתן וכלה, וסעודה ללא מוסיקה מותרת שכן האיסור בספירה הוא דווקא בריקודים ומחולות, עיין שו"ע או"ח (סי' תצג ב"משנה ברורה" סק"ג) ובשו"ת "במראה הבזק" (ח"ד תשובה נד).

[13] לדעת הרב נחום אליעזר רבינוביץ אפשר גם להמשיך את הסעודה כולל כל גינוני השמחה כמו שממשיכים סעודה שלישית למוצאי שבת ללא כל הגבלה, בימי הספירה.

[14] לנוהגים ב"אבלות" עד ל"ג בעומר אין כל בעיה, לנוהגים גם אחרי אם מפני שהתחילו בר"ח אייר ואם מפני שנוהגים עד שלושת ימי ההגבלה, אסור. גם מרן הגר"ש ישראלי השתתף בטקס חלוקת פרסי ישראל במוצאי יום העצמאות אף על פי שהיתה בו מוזיקה.

בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל

ראשי הכולל

חברי הועדה המייעצת:

הרב זלמן נחמיה גולדברג

הרב נחום אליעזר רבינוביץ

הרב ישראל רוזן

בשיתוף המרכז לשירותים רוחניים לקהילות - ההסתדרות הציונית העולמית

לראש העמוד