English | Francais

Search


שנת תשס"ה | שבת פרשת נח

שו"ת במראה הבזק



וינה, אוסטריה                                                                                         Vienna, Austria
אדר תשס"ב
הפעלת מערכת-הביטחון בקהילה יהודית, בשבתות וימים טובים – המשך
ב"צומת התורה והמדינה"[1] הובאו דברי הרב הראשי לישראל הגרי"א הרצוג שאסר סיורי ניידות-משטרה בשבת, אף-על-פי שהם מונעים מריבות וממילא גם שפיכות-דמים, והתיר רק סיורים באופניים, הגם שבדרך זו אין כדי לסרוק את כל השטח במהירות - מכיון שכלל לא ברור, אם אכן יש שם מריבה, ולא כל המריבות מביאות לידי פיקוח-נפש, אין זה אלא מיעוט שכיח שבגינו ניתן להתיר רק איסורי דרבנן. הנסיעה ברכב תהא מותרת רק למקום שכבר פרצה בו מריבה ויש לחשוש לשפיכות-דמים, וגם זה רק בדרך אל האירוע, אבל לאחר תום האירוע  אסור לחזור במכונית. ואולם מרן הגר"ש ישראלי[2] דחה ראיותיו ופסק, שגם פיקוח-נפש שעדיין אינו עומד לפנינו, אבל ברור לנו שיגיע בזמן מן הזמנים רואים אותו כאילו הוא כבר לפנינו, כי חובת "וחי בהם" קיימת לא רק לגבי החיים של רגע זה. על כן מותרת ואף מחוייבת השמירה בכל השבתות, כי אין אתה יודע איזו התרחשות תביא לפיקוח-נפש, וכן נוהגים. ויתירה מזו מצינו בדברי הגר"ש ישראלי שדבר שהינו נזק לרבים, גם הוא בכלל פיקוח-נפש יחשב, שכן מכיון שמדובר באנשים רבים, יתכן שלגבי אחד מהם יתגלגל הדבר מסיבה כלשהי לידי פיקוח-נפש, אף שלגבי יחיד אין לחוש בכגון זה לסכנת-נפשות. והביא ראיה מדברי הגמרא[3] שמותר לכבות גחלת של מתכת ברשות-הרבים כדי שלא יזוקו, ומובא בפי' רבינו חננאל שבכיבוי זה יש איסור תורה (ודלא כרוב הפוסקים), ואף על פי כן מותר לכבות, ואם כן על כרחך שהדבר מוגדר כפיקוח-נפש אף שהחשש הינו לנזק בלבד.
נחלקו פוסקים עיין "בית יוסף"[4] אם שבת "הותרה" במקום פיקוח-נפש, היינו שאיסורי-שבת לא נאמרו במקום פיקוח-נפש ופעולת-ההצלה מותרת לחלוטין. וגם לשיטה זו במקום שניתן לעשות את פעולת-ההצלה בהיתר, דהיינו בלי חילול-שבת נחלקו פוסקים בשאלה אם המציל מחוייב לבחור בדרך ההיתר, ונראה שהדבר תלוי בשתי לשונות בגמ' יומא (ו ע"ב) בעניין טומאה הותרה או דחויה בציבור עיין שם, או שמא שבת "דחויה" היא במקום-פיקוח נפש, היינו שעצם איסורי-שבת קיימים גם במקום פיקוח-נפש, אלא שגילתה לנו התורה שפיקוח-נפש "גובר" על איסורי-השבת ודוחה אותם. (יש לציין שאין מספיק מקורות בגמ' כדי להכריע, אם להלכה שבת "הותרה" או "דחויה" במקום פיקוח-נפש, והגדרים נלמדים מדין טומאה בציבור. אמנם יעוין בגמ'[11], שם משמע שאף אם טומאה דחויה בציבור, ניתן לומר ששבת הותרה בציבור) ומכל מקום, כאשר דרך ההיתר כרוכה בטירחא, אין חולק שלמאן דאמר "הותרה" אינו מחוייב לבחור בדרך ההיתר, עיין שם בסוגיה. , שו"ת מהר"ם מרוטנבורג[5], רא"ש יומא,[6] "הגהות מרדכי"[7], שו"ת רמ"א[8], שו"ת "חתם סופר"[9] ו"משנה ברורה"[10]
 


[1] ג' עמ' 7.
[2] "עמוד הימיני" סי' יז.
[3] שבת מב ע"א
[4] טור או"ח (סי' שכח סע' יד)
[5] סי' ר.
[6] פרק ח סי' יד.
[7] שבת (תסו).
[8] סי' עו.
[9] שו"ע או"ח (א, קמה).
[10] סי' שכח ס"ק לט.
[11] יומא מו ע"ב.
 
הרב משה ארנרייך          הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
 
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
 
 
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.