|
 שנת תשע"ט| שבת פרשת בחוקותישו"ת במראה הבזק: גיור גויה החיה עם כהן ורוצה להינשא לו(מתוך ח"ג) קרלסרואה פורסהיים, גרמניה Karlsruhe, Germany כסלו תשנ"ב שאלה הנני מכהן כרבה של העיר פורסהיים וקרלסרואה בגרמניה. השאלה היא, אדם בשם פלוני לשעבר תושב נתניה העיר ממוצא בוכרי חי מזה שנה עם נכריה ונולדו להם שלושה ילדים והרביעי בדרך. אשתו הנכריה מבקשת להתגייר גיור כהלכה ומוכנים לשנות אורח חייהם ולחיות חיים יהודיים כהלכה, מוכנים לקבל עליהם שמירת שבת, כשרות וטהרת המשפחה. אני מתרשם כי דבריהם כנים ורצונם אמיתי. הבעיה היא כי פלוני הוא כהן ונשאלת השאלה מה לעשות בנדון. א. האם לגייר אשתו הנכריה ולאפשר להם לחיות יחדיו ללא חו"ק כדמו"י? ב. להמנע מגיורה כלל? ג. האם יהיה ניתן להפקיע את כהונתו של פלוני כדי שיוכל לאחר גיורה לשאתה כדמו"י? ד. או להתעלם בשעת הגיור מעובדת היותו כהן? נ.ב. ידוע לי על מקרה דומה שבו התברר כי אדם הנקרא כהן לא היה מיוחס והפקיעו כהונתו והותר לו להנשא לגיורת. תשובה על-פי המבואר בשאלה, כי מר פלוני הינו כהן, אסור לגייר את האשה, מכיוון שרצונה הוא, שעל-ידי הגיור תוכל להינשא למר פלוני כדת משה וישראל, ועל-פי דין אסור לכהן באיסור תורה לחיות עם גיורת1. אמנם, כהני זמנינו הם "כהני חזקה", ועל כן יש לברר, אם מר פלוני אכן מוחזק ככהן. על כבודו לבדוק, אם הנ"ל נהג ו/או נוהג לעלות לתורה ככהן, או לישא כפיו בברכת-כהנים, או להיזהר מלהטמא למת וכיו"ב. במקרה שלא נהג כך באופן ברור, יש לברר אצלו, אם עובדת היותו כהן נודעה לו מאביו, וכיצד התנהג אביו (או אבי אביו) בעניינים הנ"ל. רק אם יתברר, כי יש ערעור ממשי על עצם החזקתו של מר פלוני ככהן, אזי ניתן יהיה לדון מחדש בנושא, ועל סמך הנתונים שיתבררו אפשר יהא לשקול גיור שכזה בבית-דין המוסמך לכך. 1 עיין בשו"ת "אחיעזר" (ח"ג סי' כח) שדן בכהן, שחי עם גויה, ונולדו להם ילדים, ובאה עם ילדיה להתגייר, והעלה למסקנה שאין לגיירם מטעמים אלה: א. יהודי החי עם גויה עובר על לאו ד"לא תתחתן בם" לשיטת הרמב"ם (הל' איסורי ביאה פי"ב הל' א), ואף דלשיטת הטור (אבן העזר סי' טז) לאו זה קאי על ז' עממין בדווקא, מכל מקום איכא כרת מדברי קבלה (סנהדרין פא ע"ב - פב ע"א, ורמב"ם שם הל' ד-ו), ואף קנאין פוגעין בו, דנישואין הוו פרהסיא. ואולם כהן החי עם גיורת עובר על לאו של איסור זונה לכהן לכולי עלמא. ואף שלפי הרמב"ם לאו זה קיים אף בגיותה (שם הל' ג), מכל מקום יש החולקים עליו. ועוד, שהרי הלאו ד"לא יחלל זרעו בעמיו" קאי דווקא על כהן הבא על גיורת, ולא על הבא על גויה. ולפי זה נמצא שבגירותה עובר ודאי בב' לאוין, ואלו בגיותה דווקא לרמב"ם איכא ב' לאוין, אך לחולקים עליו אין אלא כרת מדברי קבלה שהוא קיל טפי. ב. מצד האשה עצמה, הרי שבגיותה אינה עוברת על לאו, דאינה מצוּוה במצוות התורה, ואלו בגירותה היא מוזהרת באיסור זונה. ג. בעניין נשים המתגיירות על מנת להינשא ליהודי יש חשש גדול בטוהר כוונתן לקבל עול תורה ומצוות, ואומדנא דמוכח שליבן בל עימן, עיי"ש. ועיין עוד בשו"ת "יביע אומר" (כרך ב חלק אבן העזר סי' ג) שהעלה נימוק נוסף שלא לגייר באופן שכזה, משום שאפילו נאמר שעל-ידי גיור יפחתו איסורי תורה במספרם או בחומרתם ממה שעבר בהיותו עמה בגיותה, הרי זה בבחינת "הלעיטהו לרשע" וכו', ואין לבית-דין לעשות מעשה שכזה (ונסמך בזה על דברי בעל ה"עקידה", בראשית סי' כ).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
בחוקותי תשע"ט
בחוקותי תשע"ט
