שנת תש"ף| שבת פרשת תולדות

פרשת השבוע: עיסקת הבכורה, מנה במסעדה או עסקת נדל"ן?

אירועים מכוננים בתולדות האבות מתקפלים בין קפלי הפרשיה הפותחת את פרשת תולדות .
יצחק ורבקה נפקדו, רבקה זכתה להריון. בכך נפתח הפתח לקיום דבר השם לאברהם: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כ"א יב).
חז"ל דרשו: "כי ביצחק יקרא לך זרע - ביצחק - ולא כל יצחק" (סנהדרין דף נט ע"ב), למעט את עשיו.
במשך ההריון מגיע דבר השם אל רבקה ומבשר לה: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" (שם כ"ה כג). משמעות הבשורה היא שכשם שלא כל זרעו של אברהם כלול בעם הנבחר, כך גם, לא כל זרעו של יצחק.
לאחר הולדת התאומים התורה מדגישה: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי" (שם כה). הדגשה זו חוזרת שוב ושוב גם בפסוקים על מכירת הבכורה: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם: ... וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב" (שם ל-לג). כאן מתברר כי אכן מדובר בשני לאומים, האחד בני יעקב-ישראל והשני בני אדום.
שתי הבטחות ניתנו לאברהם אבינו.
הראשונה: "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם: וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ: וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (שם י"ז ד-ו). לאומים רבים יצאו מאברהם ונשותיו.
השניה: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים: (שם ח). רק זרעו הנבחר ולא כל זרעו, ירשו את מה שנקרא עד עתה ארץ כנען.
קניית הבכורה בידי יעקב באה להבטיח כי עשיו האדמוני הוא אֱדוֹם ורק זרעו של יצחק ירש את ארץ ישראל.
אם כך, התברר כי תהליך ההפרדות הכואב מאוד, מחלק מהצאצאים, יחזור על עצמו גם במשפחת יצחק, אע"פ שיש בה רק אשה ואמא אחת.
למרות ההקבלה בין "וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת" (שם כ"א כ) ההגדרה שנאמרה בעניין ישמעאל, לבין ההגדרה של עשיו "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד" (כנראה גם באמצעות הקשת, שם כ"ה כז), נחלקו ההורים בשאלה, מי הוא הבן הנבחר? "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו .... וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (שם כח).
אנו פוגשים גם בפסוקים הבאים בפרשתנו את השאלה מי יזכה בארץ כנען? "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: וַיֵּרָא אֵלָיו יְקֹוָק וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ" (שם כ"ו א-ג).
כיון שיצחק הוא הבן הנבחר והוא יזכה בארץ הנבחרת, הרי שנאסר עליו לצאת ממנה.
אם כך, מבין הבנים של יצחק, עשיו הוא זה שאמור לעזוב את הארץ המובטחת ולעבור לאדום. בסוף פרשתנו יתברר שההליך איננו פשוט. נמשיך לדון בו בשבוע הבא.

 הבה נתפלל כי בני ישראל-יעקב לא יתפלגו, לא יצאו לרחובות ללבות את מדורות האיבה,אלא ישכילו להתאחד בלב אחד כאיש אחד, סביב מדורת העם (שכולל את כל השבטים) המשותפות לרוב רובו הגדול של הציבור.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר