שנת תש"ף| שבת פרשת וישלח

שו"ת במראה הבזק: זוג הנשוי זה מכבר ומעולם לא ערכו חופה וקידושין, עריכת חופה וברכות נישואין, ודין כתובתם

(מתוך ח"א)

מלמו, שוודיה                                  Malmo, Sweden
כסלו, תשנ"א

שאלה
זוג יהודים ספרדים מטורקיה שגרים כאן, היו לגמרי חילוניים כל חייהם, ועכשיו מתחילים להתעניין ביהדות. הבעל לומד איתי באופן פרטי כל שבוע, והם באים ביחד לשיעור, כל שבוע. הבעל אמר לי שאף פעם לא היתה להם חופה וקידושין, והוא עכשיו מעוניין לעשות את זה.

השאלה: יש להם שלשה ילדים, הבת הגדולה בת י"ג. כולם כאן מכירים אותם כזוג נשוי, ובין הקהילה יש כמה יהודים שומרי מצוות, כשרים לעדות, שמכירים אותם כזוג נשוי. כמובן שאפשר ויפה לערוך חופה בשבילם, וגם חשוב שייתן לה כתובה. אבל מה בקשר לברכות אירוסין ונישואין? אם לפי ההלכה כבר יש להם דין זוג נשוי מפני העדות על כך – האם מברכים? האם כדאי לו לקנות טבעת ולתת לה כקידושין? האם כל מה שהוא קונה, זה גם רכושה? האם יש נוסח מיוחד לכתובה כזאת? הם רוצים לעשות את זה בביתם. האם אכן צריכים לברך, צריכים מניין בשביל שבע ברכות מתחת לחופה? האם אפשר לעשות שבע ברכות אחרי הסעודה, ולשבעה ימים, כמו חתונה רגילה?

תשובה
בדבר האישה, המוחזקת בציבור כנשואה לבעלה, אשר לא ערכו להם חופה וקידושין כדת משה וישראל. בוודאי ראוי עתה, לערוך להם חופה וקידושין.
צריך:
א. שיקדשנה, ע"י טבעת שקנה בכספו.
ב. יערכו להם חופה.
ג. יכתבו כתובה.
יש לערוך את החופה¹ כמו חופה רגילה, בברכות האירוסין והנישואין. צריכים להיות נוכחים עשרה² בשעת החופה. יש לכתוב³ כתובה רגילה, והערך הנקוב בה יהא, לפחות, מאתיים זוז (ולא מנה). וכמו כן יש לכתוב במקום האי בתולתא⁴ וכו', האי פלניתא. אין לברך בשבעת הימים, אלא ביום הראשון⁵.
________________________
¹נחלקו הפוסקים לגבי נישואין אזרחיים. אך נראה, שבמקום שהיו יכולים לערוך חו"ק כדת משה וישראל, ולא ערכו, אין לחשוש לנישואין כאלה. פסקי דין רבניים, כרך ז', עמ' 44, בדברי מרן הרב ישראלי, בד"ה אך.
² יש לברך הברכות בעשרה, שהרי ברכת חתנים בעשרה - שו"ע אה"ע, סימן ס"ב, סעיף ד'.
³ יש לכתוב כתובת מאתיים זוז, אע"פ שהיא בעולה, מכיוון שהיא בעולת עצמו. כמבואר באגרות משה אה"ע, חלק א', סימן ק"א. ולכתחילה יש להודיעו, שיותר נכון לכתוב כתובת מאתיים. עוד כתב שם, שיש לכתוב גם תיבת "מדאורייתא", אם יש לחוש לקפידא.
⁴ אם יש לחוש לקפידא, יכולים לכתוב בתולתא. שם.
⁵ פת"ש אה"ע, סימן ס"ב, סק"ט, הביא בזה מחלוקת בין הנו"ב לבין החת"ס. אמנם נראה, שגם לפי החת"ס שונה המקרה דנן, משום שבני הזוג חיו קודם ביחד. ובכה"ג אולי גם החת"ס מודה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר