שנת תש"ף| שבת פרשת מקץ
שו"ת במראה הבזק: נישואי כהן לאשה שהורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה
(מתוך ח"ג)
מילאנו, איטליה Milan, Italy אייר תשנ"ג
שאלה בדין בת ישראל וגיורת, שהיא מותרת לכהונה לכתחילה (כדאיתא במפורש במשנה קידושין פרק ד' משנה ו' ובגמ' שם עז ע"א ובפסקי הרא"ש שם ובמשנה תורה הל' איסורי ביאה י"ט יב ובטושו"ע אה"ע סי' ז' ע"ש), האם יש לחשוש לדעתו של הבית שמואל על השו"ע הנ"ל וז"ל "ואם יש צד אחד ישראל נראה דבעינן גם הורתה ולידתה בקדושה" עכ"ל וכדמובא ג"כ בערוך השולחן, או אפשר שהיא תהיה מותרת לכהן אף אם באמת נתעברה אמה לפני הגיור.
תשובה נערה שהורתה שלא בקדושה (מצד אמה) ולידתה בקדושה, גם אם אביה מולידה הוא ישראלי, אין להתיר אותה לכהונה, כפי שציין כב' לדברי ה"בית שמואל" באה"ע1, וכך הוא בוודאי במקרה המדובר. אכן יש לציין מה שהעלה ה"חזון איש" (אבן העזר סי' ד ס"ק ט) דכל כהאי גוונא שהיתה לידתה בקדושה וגירותה היתה יחד עם גירות האם, הגירות חלה בה לא מדין עצמי (שאלו כן, היתה זו גירות מדרבנן על דעת בית-דין) אלא גירות האם חלה גם בה, אפילו למאן דאמר עובר לאו ירך אמו (שמשום זה טבילת הגירות נחשבת כאלו טבלה בעצמה, יבמות דף עח ע"א וע"ב) "לענין עיקר הגירות מיחשב ריצוי האם כריצוי דידיה, וגירותה כגירות דידיה" (שעל כן יש לוולד חיוב פדיון הבן, ובמצרי - תורת מצרי שני עליו). ולפי זה נראה שבת זו, תורת בת גר וגיורת עליה, שאמנם אף זו אסורה לכהן, כמבואר בשו"ע סעיף זה, ומכל מקום, אם נישאת - לא תצא, ומה שכתב ה"בית שמואל" שיש להצריך שתהא הורתה בקדושה גם כן, אין זה אלא בכדי להתירה להינשא לכהן לכתחילה, כדין שהיה צד אחד ישראל2. ___________________________________________________ 1 סי' ז ס”ק מב. 2 וזה שלא כפי שכתב בספר "בית משה" (הובאו דבריו ב"אוצר הפוסקים" שם) בדברי ה"בית שמואל" "ותימה על הבית שמואל שקיצר", והעלה שם שבכהאי גוונא, כיון שאין על הוולד תורת ייחוס אחר האב הישראל, גם אם נשאת, תצא. ולפי הנ"ל דברי ה"בית שמואל" בדקדוק נכתבו. ועיין עוד בספר "חוות בנימין" (סי' סח) למרן הגר"ש ישראלי שדן גם כן בדין גירות העובר במעי אמו, ומסיק קצת בדומה ל"חזון איש", אך מכל מקום הוא רואה את גירות הוולד כגירות עצמית. וייתכן שמזה נפקא מינה לעניין השאלה בדיעבד, אם נישאת, וצ"ע.
 לראש העמוד
 הדפסת עמוד
 שליחת קישור לחבר
|