למה כל האדמו"רים-הצדיקים עולים לתורה תמיד בעליית שישי? כך הבהרנו! כי יוסף הצדיק – צדיק יסוד עולם, הוא ה'שישי'.
ונעבור עתה לדוד המלך.
במבט ראשון נראה כי דוד היה צעיר בניו של ישי, כך הוא גם מוגדר בספר שמואל (כמבואר בהמשך דברינו), אבל בספר דברי הימים הוא מכונה בשם "דָּוִיד הַשְּׁבִעִי" (דהי"א ב, טו). גם לפי המדרש דוד קשור בטבורו למספר שבע בדרכים רבות: הוא נולד בחג שבועות שחל בשבת, ונפטר מן העולם ביום ובמועד זה (שבת ל, ע"א). דוד חי שבעים שנה (שמו"ב ה, ד), מלך בחברון במשך שבע שנים (שם, ה) ובת שבע היא הדמות המרכזית והמשמעותית ביותר בחייו.
מידת המלכות מוגדרת כמי ש"לית ליה מגרמיה כלום" ('מלכות אין לה משלה כלום'), וחכמי האמת קישרו בין המדרש שהבאנו בדברינו לפרשת בראשית ובין הגדרה זו, וזו לשונם: "אתקיים (אדם הראשון התקיים) יומא חד (יום אחד) דאיהו אלף שנין (שהוא אלף שנים) בר אינון שבעים שנים (חוץ מאותם שבעים שנה) דמסר ליה לדוד מלכא דלא הוה ליה מגרמיה כלום (שנתן לדוד המלך, שלא היה לו משלו כלום)".
גם חז"ל במסכת חולין (פט, ע"א) מנו את דוד כאחד משלושה שאין להם משלהם כלום, כלומר שזכו לגדולה ונשארו ענווים, וזו לשונם: "'לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם' וגו', אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני, נתתי גדולה לאברהם – אמר לפני: 'ואנכי עפר ואפר' (בראשית יח, כז); למשה ואהרן – אמר: 'ונחנו מה' (שמות טז, ז), לדוד – אמר 'ואנכי תולעת ולא איש' (תהילים כב, ז)". לכן, כל כך מתאים שהוא הדבר, שהכתוב מכנה את דוד "הַקָּטָן" פעמיים: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן" (שמו"א טז, יא), "וְדָוִד הוּא הַקָּטָן וּשְׁלֹשָׁה הַגְּדֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל" (שם יז, יד).
מול דוד ניצב שאול, שהוא אמנם בן לשבט בנימין, אבל גם בנימין על שבט יוסף יחשב. כך מפורש גם בכתוב המגדיר את שמעי בן גרא הבא ממשפחת שאול בן הימיני כ"רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף" (שמו"ב יט, כא), גם המדרש חוזר על רעיון זה בכמה דרכים. על פי המדרש, בנימין קרא לכל בניו על שם המאורעות שאירעו ליוסף אחיו, וזו לשון המדרש בקיצור: "אמר לו: משמותן של בָּנַי אתה יכול לידע כמה אני מחבבו (את יוסף), שהוצאתי שמותן על מה שאירע לו. אמר לו: ומה שמותן של בניך? אמר לו: למה בלע? אמר לו: על ידי שנבלע אחי ממני, ובכר שהיה בכור לאמי..." (תנחומא [בובר] פרשת ויגש, סימן ז). הגמרא במסכת סוטה (לו, ע"ב) מרחיבה ומעמיקה עוד את הקשר בין יוסף ובנימין: "תניא: היה ראוי יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצאו מיעקב אביו, שנאמר: 'אלה תולדות יעקב יוסף', אלא שיצא שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו; ואף על פי כן יצאו מבנימין אחיו, וכולן נקראו על שמו, שנאמר: 'ובני בנימין בלע ובכר ואשבל' וגו'...". על פי דברי חז"ל אלו, בניו של בנימין היו אמורים להיות בניו של יוסף!
לאור האמור, ניתן לומר כי שאול מייצג את הצד של יוסף, ואילו דוד מייצג את הצד של יהודה, ומשיח בן יוסף קודם למשיח בן דוד ומכין לו את הקרקע. יום ששי מכין לשבת. שאול קשור בטבורו לאדם שנברא ביום ששי בצלם אלהים, דוד הוא זה שמתואר בסיפור הבריאה השני. שניהם מכונים בכתוב אדם ושניהם מופיעים בפרשת בראשית.
יתרונו של שאול, ה"צדיק הגמור", "צדיק יסוד עולם", הפך לו לרועץ עם נפילתו בחטא הראשון: "שאול באחת – ועלתה לו"; לעומתו, דוד, גם אם ייפול פעמיים ואפילו שבע פעמים, אם יחזור בתשובה, יוכל לקום ולהמשיך הלאה במשימה המוטלת על כתפיו, ולכן "דוד בשתיים – ולא עלתה לו".
הבה נתפלל כי נזכה למנהיגים ענווים כמו דוד המלך, מנהיגים שגם אם טעו, יודעים להכיר בחטאם ולשוב בתשובה ובכך לרומם את קרן ישראל. נסיים באיחולי בריאות איתנה לכל אחינו בית ישראל, יחד עם כל אזרחי העולם הרוצים בטובתם.
|