|
שנת תשפ"א | שבת פרשת חיי שרהארץ אגדה: היבוסי ומערת המכפלההרב מרדכי הוכמןבספר יהושע מסופר על הערים ששבט יהודה כבשו והיו בנחלתם, ובסיום רשימת הערים כתוב: "וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא (יוכלו) יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע טו, סג). מהכתיב "לא יוכלו" משמע שהיתה בעיה עקרונית שמנעה מבני יהודה לכבוש את ירושלים. וכך אכן מובא בספרי (דברים יב,יז, עב): "רבי יהושע בן קרחה אומר... יכולים היו אבל אין רשאים". הספרי לא ביאר מדוע לא הורשו, אך הסבר לכך נמצא בפרקי דרבי אליעזר (חורב, פרק לה. ומשם הובא גם בילקוט שמעוני וירא רמז פב ויהושע רמז כח): "ר' יהודה אומר... אברהם כרת ברית עם עמי הארץ, כשנגלו עליו המלאכים היה סבור שהם אורחי הארץ ורץ לקראתם ורצה לעשות להם סעודה גדולה ואמר לשרה לעשות להם סעודה גדולה,... ורץ להביא בן בקר וברח מלפניו בן הבקר ונכנס למערת המכפלה, ונכנס אברהם אחריו ומצא שם אדם הראשון ועזרו (חוה) שוכבים על המטות וישינים ונירות דולקות עליהן וריח טוב עליהם כריח ניחוח, לפיכך חמד המערה לאחוזת קבר. אמר לבני יבוס לקנות מהם את מערת המכפלה במכר טוב בזהב ובכתב לאחוזת קבר עולם, וכי יבוסים היו והלא חתיים היו אלא [על שם] עיר יבוס נקרא יבוסים, ולא קבלו האנשים עליהם. התחיל כורע ומשתחוה אליהם, שנ' וישתחו אברהם לפני עם הארץ, אמרו אנו יודעים שעתיד הקב"ה ליתן לך ולזרעך את כל הארצות האלה, כרות עמנו שבועה שאין ישראל יורשים את עיר יבוס כי אם ברצונם. ואחר כך קנה את המכפלה במכר זהב ובכתב עולם לאחוזת עולם [שנאמר] וישמע אברהם אל עפרון. מה עשו אנשי יבוס עשו צלמי נחשת והעמידו אותם ברחוב העיר וכתבו עליהם שבועת אברהם, וכשבאו ישראל רצו להכנס בעיר היבוסי ולא היה יכול מפני ברית אברהם, שנאמר 'ואת היבוסי יושבי ירושלם..." כידוע, בפרשת חיי-שרה מסופר שכאשר שרה נפטרה אברהם רצה לקנות את מערת המכפלה מאת בני חת, והתורה מאריכה בפרטי המשא ומתן ומדגישה שאברהם רצה את הסכמת בני חת לקניית המערה. פרקי דרבי אליעזר מוסיף שבני חת האלו היו גם 'היבוסי יושב ירושלים'. ואברהם התחייב להם שבניו לא יירשו את העיר יבוס בלא הסכמתם. דברי המדרש נראים דחוקים, שהרי מהכתוב משמע שאברהם קנה את מערת המכפלה שבחברון מבני חת שהיו תושבי חברון, ולא מבני חת שהיו בירושלים ונקראו יבוסי, וצריך להעמיק בכוונת מדרש זה. מי לא הוריש את היבוסי "וַיִּלְכֹּד יְהוּדָה אֶת עַזָּה וְאֶת גְּבוּלָהּ וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת גְּבוּלָהּ וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֶת גְּבוּלָהּ: וַיְהִי ד' אֶת יְהוּדָה וַיֹּרֶשׁ אֶת הָהָר כִּי לֹא לְהוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי הָעֵמֶק כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לָהֶם: ... וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:" פרשייה זו אומרת דרשני! בתחילתה נאמר ש'יהודה' לכד את הערים עזה אשקלון ועקרון. ידוע שהערים האלו נמצאות בעמק (מישור), והרי מייד בסמוך משמע שהערים שבעמק לא נלכדו בפועל: "וַיְהִי ד' אֶת יְהוּדָה וַיֹּרֶשׁ אֶת הָהָר כִּי לֹא לְהוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי הָעֵמֶק כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לָהֶם". תרגום יונתן שם מרמז לפתרון הסתירה, ומרמז שפסוק יח מתייחס לאדם פרטי בשם "יהודה"; ואלו פסוק יט מתייחס ל"שבט יהודה"1. הסוגיה במסכת תמורה (דף טז, א) מרחיבה מעט בכוונת התרגום: "תנא, הוא עתניאל הוא יעבץ, ומה שמו - יהודה אחי שמעון שמו". הסוגיה מרמזת, שבמקומות שתרגום יונתן השאיר את השם "יהודה" ללא שינוי - מדובר באדם פרטי שנקרא גם בשם עתניאל. ומבואר בסוגיה שעתניאל היה אדם שלמד תורה, ולא התפתה לתאוות העולם; ושהוא פתח ישיבה, שתלמידיה פרשו מענייני העולם הזה והיו עמלים רק בתורה ובתפילה. תרגום יונתן מרמז שעתניאל ("יהודה" 'הצדיק') לכד בקרב הרוחני בשמים - גם את ערי העמק (עזה אשקלון ועקרון) ואת האזור הסמוך להם. אולם לאחר מכן שבט יהודה (=דבית יהודה) חטאו, ולכן הם לא הצליחו לממש את כל הנצחון הרוחני שלו בפועל. היבוסי בנבואת זכריה "תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן וְתִירָא וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד וְעֶקְרוֹן כִּי הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב:... וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי:" זכריה מזכיר את אשקלון עזה ועקרון, וגם את העיר יבוס וכפי שהן נזכרות בסמיכות בפרשיה שבספר שופטים, ונראה שאותה פרשיה עומדת לנגד עיניו בעת שהוא מנבא על הגאולה העתידה. זכריה מנבא שבגאולת ישראל יאבדו הפלישתים את המלכות שהיתה להם, והפלישתים יפסיקו אז להציק לעם ישראל ויפסיקו לעבוד עבודה זרה (רש"י). והפלישתים שיישארו יהיה ליבם נכון לה', ויהיו כמו שאר בני הנכר הנלוים אל ד' שנאמר עליהם 'והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי', והם יהיו אז כמו האלוף וכגדול שביהודה (רד"ק). והמשך הכתוב שם "וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי" משמעותו שהפלישתים שיישארו בה יהיו חסידים ונקיי הדעת כאנשי יבוס שהיא ירושלים (אברבנאל, מצודות). ומכך שזכריה בחר לקרוא לירושלים בשמה הקדום יבוס (וכפי שהיא נקראת בספר שופטים) נראה שהוא פירש שהיבוסי יושבי ירושלים היו גויים חסידים ונקיי הדעת, וזו הסיבה שבני בנימין (ואילו לפי ספר יהושע בני יהודה) לא יכלו להוריש אותם. כלומר, היבוסי יושבי ירושלים טענו כלפי בני בנימין וכלפי בני יהודה שאין להם הצדקה לגרש אותם מירושלים, מכיוון שהם גויים חסידי אומות העולם. וכל עוד שבני יהודה או בני בנימין לא יוכיחו שיש להם יתרון עליהם, הם לא יפנו עבורם את יבוס. וזכריה מנבא שכך יהיה גם דין הפלישתים החסידים שיישארו לעתיד לבוא במחוזות הפלישתים. ונראה שלהבנה זו שעולה מנבואת זכריה שהיבוסי שבירושלים היו גויים חסידים רמז פרקי דרבי אליעזר, וכדלקמן. הקשר בין בני חת שבחברון לבין היבוסי שבירושלים במה זכה אברהם במעלת מערת המכפלה כיצד התגלתה מערת המכפלה לאברהם מדוע לא יכלו בני בנימין או בני יהודה לגרש את היבוסי _______________ 2 בפרושו לתורה (דברים יב,יז) הביא רש"י את דברי הספרי וכפי שהם מתבארים בפרקי דרבי אליעזר. אך בפירושו לתנ"ך (יהושע טו,סג; שופטים א,כא; שמואל ב ה,ו) פירש רש"י באופן חילופי, ופירש שמדובר בשבועה שנשבע אברהם בעת שכרת ברית עם אבימלך מלך הפלישתים, שאבימלך ביקש בה: "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי" (בראשית כא, כג). ובאו המפרשים שאחרי רש"י וקיבלו את דבריו, והניחו שרש"י מצא כך במדרש. ואפשר שכך אכן מצא רש"י במדרש כלשהו שלא הגיע לידינו. ובכל אופן אבימלך מלך הפלישתים מופיע בתורה בתור גוי שבאופן רשמי משתדל לנהוג בצדק ולשמור את שבע מצוות בני נוח, ואברהם כרת עמו ברית. ואפשר שגם ברית זו היא בעצם ברית עם כל גוי שהוא חסיד ושומר את שבע מצוות בני נוח, וכפי שהיבוסי מצטייר בנבואת זכריה.
לע"נ אמו"ר רחל בת ר' בנימין בונים
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
מתפללים לרפואתם השלימה של ניר רפאל בן רחל ברכה ישראל בן רבקה ישי בן תמר אורית בת שרה טל שאול בן יפה ויקי ויקטוריה בת דייזי ישראל עמיחי בן לאה לע"נ מר משה וסרצוג ז”ל חבר הנהלת 'ארץ חמדה' נלב"ע כ' תשרי תשפ"א לע"נ מר שמואל שמש ז"ל חבר הנהלת 'ארץ חמדה' נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד
מרת שרה ונגרובסקי ע''ה בת ר' משה זאב נלב"ע י' בתמוז תשע"ד
לע"נ ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד (שרה - נלב"ע ט"ז בטבת תש"ף)
רבי יעקב ז"ל בן אברהם ועיישה וחנה בת יעיש ושמחה סבג לע"נ הרב ראובן אברמן זצ"ל, חבר הנהלת 'ארץ חמדה' נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו לע"נ הרב שלמה מרזל זצ"ל, חבר הנהלת 'ארץ חמדה' נלב"ע י' באייר תשע"א
נלב"ע ח' באייר תשע"ו לע"נ לע"נ שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית ז״ל נלב"ע סיון תשע"ט לע"נ לע"נ לע"נ לע"נ |