שנת תשפ"ב | שבת פרשת שמות

פרשת השבוע: למה ניגש שוב נציגו של יהודה אל נציגו של יוסף? (חלק א)

ספר שמות מבשר לנו על מהפך הנהגתי, שהתרחש בזמן שבני ישראל היו במצרים.

המאבק על ההנהגה בספר בראשית הוא בין יוסף ויהודה, בספר שמות מתחיל סיפור חדש. במצרים קם מלך חדש "אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א' ח).

המיילדות, לפי המדרש, הן משבט לוי (יוכבד ומרים). הכתוב מוסר לנו כי המנהיג ואשתו הם צאצאי לוי בן יעקב: "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" (שם ב' א). שמותיהם במפורש מופיעים בהמשך: "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה...": (שם ו' כ). שלשת ילדיהם ינהיגו את העם בדור הבא.

רק כשיהושע יצטרף למשה כנערו-עוזרו, ויוכתר כמנהיג הבא, יתחדש המאבק בין יוסף ויהודה, שהרי יהושע הוא משבט אפרים בנו הנבחר של יוסף. מי המתחרה שלו משבט יהודה?

הפגישה המכרעת, שהביאה לאיחוד מחדש בין בני יעקב, פותחת במילים: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה (אל יוסף)" (בראשית מ"ד יח). ביטויים מקבילים מופיעים גם בספר יהושע: "וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ (צאצאו של יוסף) (י"ד ו).  

כנאמנים לשיטתנו, שהופעה של ביטויים מקבילים משמעותה "הערת שולים", שתוכנה הוא "עיינו שם", כלומר שיש קשר בין שני המקורות, ננסה להציע הסבר!

יהושע בן נון וכלב בן יפונה היו חברים בקבוצה שנשלחה לתור את הארץ, והם מוגדרים בכתוב "כֹּל נָשִׂיא בָהֶם... כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (במדבר יג, ב-ג). יהושע היה נציגו של שבט אפרים, בנו הנבחר והמועדף של יוסף. כלב היה נציגו של שבט יהודה. בהמשך, לאחר משה רבנו, נבחר יהושע להנהיג את העם, כמפורש בכתוב: "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו... וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם: וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה" (שם כז, יח-כא).  מינויו של יהושע כמחליפו של משה, הוא המשך ישיר לניצחונו המובהק של יוסף במאבק עם יהודה, מאבק שהחל בתחילת פרשת וישב (בראשית ל"ז), והגיע לסיומו הברור בסוף ספר בראשית (נ'). בפסוקים האחרונים של הספר, האחים, שהשתתפו במכירה, יראים מיוסף, והם חוזרים לחלום הראשון, "וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו", וגם לסוף פרשת מקץ ולתחילת פרשת ויגש, "וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (בראשית נ, יח). בהמשך, יוסף הוא המפקד של האחים, והוא גם האחראי על הפקידה: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹקים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (שם, כד-כה). יוסף, המשנה למלך מצרים, ואחיו יודעים כי גם החלום השני התקיים, שהרי עתה כל העולם, שמצרים היא מרכזו הכלכלי והתרבותי, משתחווה ליוסף. לכן, אין זה פלא שיהושע, מצאצאי אפרים בן יוסף, הוא זה שנבחר להנחיל לעם את הארץ המובטחת.

למרות נצחונו של יוסף והכתרתו כמנהיג, כמאמר הכתוב: "וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" (שם מט, כו), על ראשו מונח הנזר = הכתר, גם ליהודה הובטחה ההנהגה בסוף ספר בראשית: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה..." (שם מט, ח-ט).

את ברכת יהודה יורש פרץ בכורו מתמר, את פרץ יורש חצרון בכורו, ואת חצרון מתכוון לרשת בנו כלב (עיינו פרק דברי הימים א ב' ג-ט, עיינו גם במיוחס לרש"י שם וברד"ק).

כך הבין את הפסוקים התלמוד הירושלמי: "הא נבל אתי מן דכלובי (היה צאצא של כלב). אמר נבל לית בישראל בר טבין סגין מישראל (אין ראוי ממני למלכות בישראל). הדא הוא דכתיב 'והוא כלבי' (שמו"א כה, ג) דאתי מן כלובי" (סנהדרין פ"ב, ה"ג). תביעתו של כלב למלכות מקבלת חיזוק גם בגלל נישואיו למרים, היא פועה, שהובטח לה בית מלכות. עיינו במסכת סוטה (יא, ע"ב) שם זיהו חז"ל את מרים אחות משה, עם פועה המיילדת ועם עזובה-אפרת, "וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן: וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר" (דהי"א ב, יח-יט), כך יצרו זהות בין כלב בן יפונה ובין כלב בן חצרון בן פרץ בן תמר ויהודה (ברור שמבחינת הפשט כלב בן חצרון, שהיה נינו של יהודה (עיינו בהערה הבאה) ), קדם שנים מרובות לכלב בן יפונה שהיה בתחילת שנות הארבעים לחייו בזמן יציאת מצרים. (עיינו ביהושע יד, יז).

כן קשה גם, איך ייתכן שחור היה בנו של כלב בן יפונה וכבר זכה לעמוד עם משה ואהרון במלחמה נגד עמלק? (שמות יז, י).

וכמו כן קשה, איך אדם כה צעיר נבחר לבנות את המשכן? (במסגרת זו לא נטפל בשאלות אלה).

ומה קרה בהמשך? נמשיך לברר בע"ה בשבוע הבא.

בינתיים נזכור ונזכיר ונחזור ונדגיש רק אחדות תביא גאולה שלמה, מאבק בין אחים מסוכן ביותר.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר