שנת תשפ"ב | שבת פרשת צו

הלכה פסוקה: ביטול מכירת רכב מחמת תקלות

דיינים: הרב אליהו בלום, הרב ערן טננבאום, הרב יעקב סלקמון

המקרה בקצרה: התובע, שהוא תושב ירושלים, רכש מהנתבע שהוא תושב כרמיאל רכב משנת 2011. הרכב נקנה במחיר נמוך במעט ממחיר המחירון, בסך 38,000 ₪. הנתבע אמר לתובע לפני המכירה שיש תקלה במזרקים, והתובע נסע לירושלים על מנת לתקן את התקלה. במהלך הנסיעה הוא הרגיש שהרכב 'לא סוחב' והזמין גרר שהביא את הרכב למוסך בירושלים. לאחר שהמזרקים תוקנו התברר לתובע שהרכב עדיין לא נוסע טוב, והורגשו תקלות נוספות. במוסך בירושלים נאמר לתובע שיש תקלות משמעותיות במנוע ובממסרת.

בעקבות זאת הרכב הועבר למוסך המרכזי של החברה באשדוד, שם נאמר לתובע שהממסרת והמנוע אינם תקינים, ועלות הטיפול הוערכה בסך 20,000 ₪. התובע טען כי מדברי המוסך באשדוד עולה שהרכב היה לקוי עוד לפני שקנה אותו, והבעיות במנוע ובממסרת לא נבעו מהנסיעה. לכן התובע ביקש לבטל את העסקה. בנוסף הוא ביקש החזר עבור ההשקעה ברכב בסך 7,912 ₪.

הנתבע טען שהרכב נמכר בתום לב גמור, הוא לא ידע על תקלה ברכב מלב המזרקים. התובע החליט לנסוע לירושלים לפני תיקון המזרקים, וסירב לתקן אותו בכרמיאל או לקחת אותו לירושלים עם גרר, ולכן יתכן שהנסיעה היא שגרמה לתקלות. כמו כן היתה לתובע אפשרות לבדוק את הרכב לפני הקנייה והוא לא עשה זאת. הנתבע הסכים לקחת על עצמו את עלות התיקון של המזרקים בלבד.

בפני בית הדין הובאו עדויות של בעל המוסך שטיפל ברכב בכרמיאל, ועדות נציג המוסך באשדוד שטיפל ברכב כעת, כמו כן בית הדין פנה לעוד שני בעלי מוסכים למתן חוות דעת.

פסק הדין בקצרה: מכירת הרכב מבוטלת, לכן על הנתבע להשיב למוכר את התמורה שקיבל בסך 38,000 ₪ בתוספת עלות הוצאות בסך 4,200 ₪ וכן חצי מאגרת בית הדין. 21,000 ₪ ישולמו במועד העברת הבעלות, והשאר לאחר 30 יום.

נימוקים בקצרה:
א.   עדות בעלי המוסכים
בית הדין שאל את ארבעת בעלי המוסכים האם נסיעה ברכב עם מזרקים לא תקינים עלולה לגרום לנזקים שקיימים כעת במנוע ובממסרת. ארבעתם ענו שלא צפוי נזק לממסרת, אך הם נחלקו לגבי נזק למנוע. בית הדין החליט לתת משקל יתר לעדות בעל המוסך באשדוד שמתמחה ברכב מסוג זה. לדבריו, הנזק למנוע לא נגרם מנסיעה עם מזרקים תקולים, ושיקפה בעייה שנוצרה במהלך נסיעות ארוכות בעבר. בעקבות זאת, בית הדין קבע כי התקלות היו ברכב טרם למכירה. כיוון שכך, מדובר במקח טעות (עפ"י חוקי התורה: מקח טעות עקב אי התאמה, שו"ע חו"מ רלב) הן בגלל המרכזיות של התקלות, והן בשל העלות הכרוכה בתיקונם.

ב.   האם אי בדיקת רכב מהווה מחילה על מקח טעות?
בעניין זה נחלקו הפוסקים. דעת המגיד משנה (מכירה טו, ג) היא שכאשר קונה לא ביצע בדיקה קלה ולאחר מכן נמצא מום במוצר, הוא אינו יכול לטעון למקח טעות, וכך פסק הסמ"ע (רלב, י). לעומתם, המשנה למלך (מכירה טו, ג) כתב שגם וויתור על בדיקה אינו שולל את הזכות לבטל את המקח (פס"ד ארץ חמדה גזית 77036-1).
במקרה זה, גם לדעת המגיד משנה התובע לא איבד את זכותו לביטול המקח, משום שמדובר על בדיקה שמצריכה מאמצים ומשאבים, וכן לא היה ניתן לבדוק את הרכב בשל מצב המזרקים בעת הקנייה. 

ג.   הוצאות הקונה עבור תיקון הרכב
הקונה תיקן את המזרקים, ביצע טיפול תקופתי והחלפת רצועות מנוע, בעלות של 7,912 ₪, והוא ביקש מהנתבע החזר על כך. אמנם שכשהוא השקיע את הכסף הוא חשב שהרכב יישאר בידיו, ולכן ניתן להגדיר זאת כיורד לתוך שדה חבירו ב"רשות". במקרה כזה הוא זכאי לקבל את ההוצאות שהוציא והשביחו את הרכב (חוקי התורה: הגורם לחברו הנאה ממונית ללא הסכם, סעיף 2; שו"ע חו"מ קג, ט). כיוון שחלק מתיקונים אלו אינם הכרחיים, אין חובה לנתבע לשלם עבורם, אלא עבור התיקונים ההכרחיים, בסך 4,514 ₪. מסכום זה יש לקזז את הסכום שהמוכר העביר כבר לתובע בסך 500 ₪. הוצאות הגרירה שלא הועילו למוכר ישולמו על ידי הקונה.

ד.   ירידת ערך הרכב
אין לקונה חיוב לשלם על ירידת ערך הרכב עקב הוספת בעלים במרשם, משום שלא הוא שיצר את ירידת הערך הזו. אולם התובע זכאי לבקש למכור לקונה נוסף מבלי לרשום את הרכב חזרה על שמו, על מנת למנוע ירידת ערך נוספת בשל בעלים נוספים.

למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר