English | Francais

Search


שנת תשפ"ג| שבת פרשת פנחס

פרשת השבוע: התנ"ך - ספר אחד של עם מאוחד

הרב יוסף כרמל, ראש כולל 'ארץ חמדה'

צְלָפְחָד, אביהן של חמשת הבנות, הוא אחד האישים המופיע כמה פעמים בחציו השני של חומש במדבר.  

מי הוא ומה היה הרקע לסיפור שבנותיו מספרות עליו בפרשתנו?

"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה: וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְקֹוָק בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ" (במדבר כ"ז א-ג).

נקדים ונטען כי התנ"ך הוא ספר שהתקבל מהשמיים, בשלוש רמות, לאורך תקופה של כאלף שנים. תחילה התקבלו חמשת חומשי תורה באמצעות משה רבנו, תהליך שהחל במעמד הר סיני והסתיים עם מותו של משה, ערב הכניסה לארץ ישראל. לאחר מכן התקבלו ספרי הנבואה על ידי הנביאים, ובמקביל התקבלו ספרי הכתובים באמצעות רוח הקודש.

אנשי כנסת הגדולה, שחלקם היו נביאים וחלקם בעלי רוח הקודש, עסקו במשך מאות שנים ביישום הדרכתם של הנביאים ישעיהו ובארי אביו של הושע, המשימה הייתה חתימת התנ"ך (עיינו בנבואות המופיעות בישעיהו ח' טז-כ ובספרי 'צפנת ישעהו' מעוזיה ועד אחז, על פסוקים אלה). מהרגע שנחתם התנ"ך, הוא הפך להיות ספר אחד שכל חלקיו קשורים זה לזה. אחת המשימות החשובות ביותר היא לצרף את כל חלקי ה"פאזל", המפוזרים בין ספרי התנ"ך. רק גילוי של כל הפסוקים העוסקים בנושא מסוים יתן לנו את התמונה הכוללת, לעומק, על כל היבטיה. אחת הדרכים המעולות ביותר ליישם עיקרון זה היא הדרך שחז"ל לימדונו: שימוש באותו מטבע לשון, מקשר בין פרשיות שנראות רחוקות זו מזו, גם אם כרחוק מזרח ממערב. העיקרון נוסח בידי חז"ל גם בדרך הבאה: "לא בא (הכתוב) לסתום אלא לפרש" (סדר עולם רבה, פרק א).  כלומר, התנ"ך מפרש את עצמו. מטרת כוונתו של עיקרון זה באה ללמדנו, שמשמעות השימוש בביטוי אחד בשני מקורות, תורם להבנתו המדויקת והעמוקה יותר.

ניישם את העיקרון, וננסה להבין מה היה חטאו של צְלָפְחָד?

בסוגיא במסכת שבת מצאנו את הפרשנות הבאה: "תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר "וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (במדבר ט"ו לב) ולהלן הוא אומר "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר", מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא" (שבת צו ע"ב). רש"י מבאר: "ואלא הא גמיר גזירה שוה - ואם כן לא כסתו התורה, דהוה ליה כמפורש" (שם צ"ז ע"א). כלומר, לדעת רש"י, ברגע שהתורה משתמשת באותו ביטוי, בַּמִּדְבָּר, ניתן ללמוד על פי עיקרון "גזרה שווה" וזה נחשב כאילו כתוב במפורש, שצלפחד הוא המקושש.

נדגים עיקרון זה גם בעזרת דברי הזוהר הקדוש, נעשה זאת לכבוד רבי חיים בן עטר, מחבר ה"אור החיים" הקדוש (שיום פטירתו חל השבוע). מקור זה שונה מבחינות רבות ומבטא פרשנות אחרת. כיוון שלשונו של הזוהר קשה מאוד, נביא רק את עיקרי דבריו (כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף ר"ה ע"ב).

בפרשת חוקת נאמר: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר...וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל" (כ"א ד-ה) ונאמר בפרשתנו "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר", הלשון המשותפת מוכיחה כי צלפחד היה מן המתלוננים על הנהגתו של משה רבנו, ועל האוכל שהעם נאלץ לאכול כתוצאה מהשיטוט במדבר. נוסיף במאמר מוסגר, כי לדעת ה'זוהר הקדוש', מאחורי התלונה על האוכל הסתתרה טענה כנגד משה והיא שמנהיגותו סותרת את הנזר – הכתר, שהובטח על ידי יעקב אבינו לבני יוסף, בסוף ספר בראשית, וצלפחד היה מבני בכורו של יוסף, מנשה, כמו שנאמר "בִּרְכֹת אָבִיךָ ... תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו" (בראשית מ"ט כו).

 

לסיכום, האחדות היא לב האמונה היהודית. ד' אחד, נתן תורה לעם אחד, שעמד בלב אחד כאיש אחד תחת ההר, בזמן קבלת התורה. עם ישראל קיבל לדורות ספר אחד - התנ"ך. כדי ליישם את תורת ד' אחד, יש צורך בעם מאוחד. רק ציבור מאוחד יכול לקיים ישות מדינית עצמאית לאורך ימים ושנים. אויביו של עם ישראל מייחלים לפגיעה באחדותו, ח"ו, שהיא גם פגיעה בד' אחד, ח"ו.

 

דווקא בימים אלה כשצבאנו נלחם כתף אל כתף, כאיש אחד בלב אחד, כנגד המרצחים הקמים עלינו, הבה ונתעלה על המחלוקת המסכנת את המשך עצמאותנו. נמשיך להילחם בטרור הנפשע, נשלח תנחומים למשפחת החייל שמסר נפשו על קידוש השם למען כלל ישראל, נאחל רפואה שלמה לפצועים בפיגוע, ומתוך כבוד הדדי נמצא את הדרך המקובלת על רוב רובו הגדול של העם, לשפר ולתקן את הדורש תיקון ושיפור, ולהכיר בטובה הגדולה שהקב"ה השפיע עלינו.

בסבלנות נמשיך לבנות את המפעל האדיר שדורנו זכה להקים,
בסייעתא דשמיא עצומה.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה
של
ניר רפאל בן רחל ברכה
חנה בת אוריה
טל שאול בן יפה
פנינה ציפורה בת מרים
אורי לאה בת חיה תמימה
מיכאל אלכסנדר אברהם בן שרה מלכה
אהרן (רוני) בן פנינה
ז'קלין בת רינה
חיים מנחם מנדל בן חנה
מאירה בת אסתר
אברהם בן פנינה
אריה יצחק בן גאולה מרים
נטע בת מלכה
חיים מרדכי פרץ בן אסתר מילכה
רבקה בת שרה בלה
ר' יצחק בן בריינדל גיטה
עובדיה בן אסתר מלכה
חווה רָאנְלָה בת פָיילָא
הילל בן תמר שפרה

ירחמיאל בן זלאטה רבקה
יוסף בן אורית
בתוך שאר חולי עם ישראל


לעילוי נשמת:

פרופ' ישראל אהרוני ז"ל

י"ד בכסלו תשפ"ג

 

הרב יהושע רוזן זצ"ל

ט"ו באדר א' תשפ"ב

 

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א


מר שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז


הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

 מר זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"פ)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

מר חיים משה בן קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

הרב ישראל רוזן
י"ג בחשוון תשע"ח


 מר שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

ר' אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב


גב' לוריין הופמן


מר יצחק זאב טרשנסקי
כ״ח באדר תשפ"א


הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א

 

גב' צפורה בת יונה דונייר

נלב"ע י"ב אדר א'

 

גב' לאה מאיר

נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב

 

מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל

ב' שבט

 

הרב ד"ר ג'רי האכביום

י"ח באדר ב' תשפ"ב

 

גב' ג'ולי קושיצקי

י"ט באדר ב' תשפ"ב

 

גב' בלהה בת ישראל מרמרוש

א' מנחם אב תשפ"א

 

ר' שמואל וגב' רבקה ברנדמן

ט"ז בטבת תשפ"ג/ ח' באייר תשפ"א
 

הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד

 

 

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.