English | Francais

Search


שנת תשפ"ג| שבת פרשת פנחס

חמדת השבת: טלטול בסיס לדבר המותר והאסור לצורך הדבר האסור



התחלנו זה מכבר לעסוק בנושא של בסיס לדבר האסור. למדנו שאם חפץ מוקצה הונח בידיעה על בסיס (חפץ שיכול להחזיק את המוקצה, יהא זה רהיט, כמו שולחן או שידה, מגש, ספר, או כל חפץ אחר שיכול להחזיק את המוקצה עליו) ונמצא עליו בכניסת השבת, גם הבסיס נעשה מוקצה לשבת כולה. זאת אף אם החפץ המוקצה יוסר מהבסיס בהמשך השבת, הבסיס יישאר מוקצה.

האם יש פתרון שיכול למנוע את הפיכת הבסיס למוקצה? 

כפי שכבר הזכרנו, הבסיס נאסר רק אם ישנה מודעות לכך שהמוקצה מונח על הבסיס לפני שבת. אם המוקצה הונח בהיסח הדעת, או אפילו הונח בכוונה תחילה עם כוונה להסירו לפני שבת, ונשכח שם, הבסיס אינו נאסר. במצבים אלו מותר להטות את הבסיס וכך המוקצה ייפול ממנו. במצב זה, משהוסר המוקצה מותר לטלטל ולהשתמש בבסיס. יתרה מכך: במידה והמוקצה נשכח על הבסיס, אם אין אפשרות להפיל את המוקצה ממנו (לדוגמא: חפץ זכוכית שהוא מוקצה, ואם יפיל אותו יישבר; האדם מעוניין להסיר את המוקצה בגלל שהוא זקוק למקום בו הוא נמצא, כך שהפלתו במקומו לא תסייע, וככה"ג), מותר להרים את הבסיס, עם המוקצה שעליו, ולהפיל את המוקצה במקום אחר, בו הוא לא יפריע או לא ישבר. 

מדוע? תרומת הדשן מגדיר את הסברא שבכך: המודעות של האדם לכך שהמוקצה מונח במקום מסוים בכניסת השבת מגדירה עבורו את המצב של החפץ וסביבתו במשך השבת. כאשר אדם מרוקן את כיסיו ביום ששי ומניח את הכסף (שלמדנו בעבר שהוא מוקצה) במקום מסוים, הוא יודע שאסור לטלטל את הכסף בהמשך השבת, וממילא אם הוא הניח את הכסף, ביודעין, על ספר, הוא יודע שהספר הזה אינו כלול בדברים שאדם יכול להשתמש בהם במשך השבת. הספר הזה הוקצה להחזקת הכסף, ובשבת לא תהיה אפשרות לקרוא את הספר הזה. 

הגמרא (מסכת שבת דף קמב ע"א) אומרת שאם יש סל ובו גם אבן וגם פירות, הסל אינו נעשה בסיס לדבר האסור. הראשונים מסבירים שהאדם לא ויתר על הסל בכניסת השבת, ולא הקצה אותו משימוש, מפני שהפירות שבו שימושיים. הגמרא אומרת שנכון יותר להפיל את האבן אם ניתן, כדין השוכח מוקצה על בסיס. אם אין אפשרות לסילוק האבן, מותר לטלטל את הסל כמות שהוא, מפני שהוא בסיס לדבר המותר והאסור. בגמרא מתחדש דבר נוסף – אם יש לאדם צורך בחפץ המוקצה, ולכן הוא אינו מעוניין להפיל אותו, הוא אינו חייב להפיל אותו במקומו. 

נשים לב להתפתחות של היתר טלטול המוקצה יחד עם הבסיס:

במשנה נאמר במקרה של שוכח שמותר לטלטל את הבסיס עם המוקצה אם זקוק למקום בו המוקצה נמצא. הרא"ש אומר שהוא הדין לבסיס לדבר האסור והמותר, שמותר לטלטל את כולו למקום אחר אם זקוק למקום הזה.

בגמרא כאן נאמר שאם האבן מחזיקה את הסל ומסייעת לחפץ המותר מותר לטלטל את הבסיס יחד עם החפצים המותרים והאסורים. 

הב"ח מחדש שאם אינו רוצה להפיל את החפץ המוקצה מפני שהוא עלול להינזק, מותר לטלטל את הבסיס לדבר האסור והמותר.

על סמך זה האחרונים מחדשים הלכה נוספת. נדגים אותה בעזרת מקרים מעשיים:

אדם נוסע למקום אחר לשבת. הוא מתעכב, ומגיע בזמן לתפילה. הוא הולך ישירות לבית הכנסת עם התיק לשבת. בכיסיו יש פלאפון, מפתחות של רכב, כסף. הוא יכול להכניס את כולם לתוך התיק. זה יהפוך את התיק לבסיס לדבר המותר (החפצים להם הוא זקוק בשבת) והאסור (המוקצה). מתוך החשש שמא הם ייהרסו או יילקחו, מותר לו לטלטל את התיק לבית המארחים. 

חיילים צפויים לצאת לפעילות בשבת. הפעילות צפויה להסתיים אחרי השבת. מותר להם להכניס לתוך הווסט פלאפון, כסף וכדו', וכך הווסט יהפוך לבסיס לדבר המותר והאסור. אמנם ביכולתם להפיל את החפצים המוקצים בחדרם לפני היציאה, אך הם אינם רוצים להפיל אותם שם, מפני שהם רוצים שיהיו בהישג יד אחרי השבת. ההיתר לטלטל את הווסט כמות שהוא נובע מהצורך שלהם שהחפץ המוקצה דווקא יהיה בתוך הווסט. 

אז עברנו ארבעה שלבים של היתר טלטול הבסיס ללא הפלת המוקצה ממנו: א. צורך במקום בו נמצא הבסיס. ב. צורך במוקצה, המסייע לחפץ המותר. ג. לצורך הגנה על המוקצה. ד. לצורך השימוש במוקצה עצמו אחרי השבת! 

אך בגמרא מבואר תנאי נוסף: מותר לטלטל בסיס לדבר המותר והאסור רק אם החפץ המותר חשוב יותר מהחפץ האסור. בגדרי תנאי זה נעסוק, בעזרת ה', בפעם הבאה.

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה
של
ניר רפאל בן רחל ברכה
חנה בת אוריה
טל שאול בן יפה
פנינה ציפורה בת מרים
אורי לאה בת חיה תמימה
מיכאל אלכסנדר אברהם בן שרה מלכה
אהרן (רוני) בן פנינה
ז'קלין בת רינה
חיים מנחם מנדל בן חנה
מאירה בת אסתר
אברהם בן פנינה
אריה יצחק בן גאולה מרים
נטע בת מלכה
חיים מרדכי פרץ בן אסתר מילכה
רבקה בת שרה בלה
ר' יצחק בן בריינדל גיטה
עובדיה בן אסתר מלכה
חווה רָאנְלָה בת פָיילָא
הילל בן תמר שפרה

ירחמיאל בן זלאטה רבקה
יוסף בן אורית
בתוך שאר חולי עם ישראל


לעילוי נשמת:

פרופ' ישראל אהרוני ז"ל

י"ד בכסלו תשפ"ג

 

הרב יהושע רוזן זצ"ל

ט"ו באדר א' תשפ"ב

 

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א


מר שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז


הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

 מר זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"פ)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

מר חיים משה בן קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

הרב ישראל רוזן
י"ג בחשוון תשע"ח


 מר שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

ר' אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב


גב' לוריין הופמן


מר יצחק זאב טרשנסקי
כ״ח באדר תשפ"א


הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א

 

גב' צפורה בת יונה דונייר

נלב"ע י"ב אדר א'

 

גב' לאה מאיר

נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב

 

מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל

ב' שבט

 

הרב ד"ר ג'רי האכביום

י"ח באדר ב' תשפ"ב

 

גב' ג'ולי קושיצקי

י"ט באדר ב' תשפ"ב

 

גב' בלהה בת ישראל מרמרוש

א' מנחם אב תשפ"א

 

ר' שמואל וגב' רבקה ברנדמן

ט"ז בטבת תשפ"ג/ ח' באייר תשפ"א
 

הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד

 

 

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.