שנת תשפ"ג| שבת פרשת כי תצא

פרשת השבוע: כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת (מיכה ז' טו)

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" (דברים כ"א י).

הפעם נעסוק רק בהכרזת הפתיחה לפרשה ולא בהמשך הפסוק. 

פסוק זה התקיים במלחמת יום כיפור, שבשבועות הקרובים נציין את שנת החמישים לפריצתה.

האם מדובר באירוע ניסי או במאורע שניתן להסבירו בדרך הטבע?

במלחמה זו האויב ניתן בידי חיילי צה"ל, ונתפסו שבויי מלחמה מצרים וסורים רבים. חלקם כפשוטו, ועוד כשלשים אלף חיילי הארמיה השלישית, שכותרו על ידי חיילי צה"ל בלי יכולת תנועה לאף כיוון. כיתור שכפה על המצרים הפסקת אש, בזמן שכוחות צה"ל נמצאים כמאה קילומטרים מקהיר וכשלושים קילומטרים מדמשק.

 הנביא מיכה קרא: "קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים..." (שם ד' יג). פסוק זה מתאר, כפשוטו, את חלקו של חיל השריון הישראלי בניצחון הגדול (בנבואה זו עסקנו כבר מספר פעמים, החל מפרשת בהעלותך תשפ"ג).

נפתח בסיפור אישי מאותם ימים. בתום המלחמה הגיעו רבנים אל חיילי ישיבות ההסדר, שלחמו כשיריונאים בחזית הדרומית, משני צידי תעלת סואץ, כדי לתת שיעורים ולהיפגש אישית עם הלוחמים שעברו מלחמה קשה ואיבדו רבים מחבריהם. זו הייתה גם הזדמנות למפגש עם המפקדים. הרב יהודה עמיטל מייסד וראש ישיבת הר עציון, היה אחד המבקרים החשובים. בפגישתו עם מפקד גדוד הטנקים שלנו, מיכה קוגל מקיבוץ יגור, הרב עמיטל הביא לו תשורה, תנ"ך שלם, עם הקדשה שנפתחה בציטוט מנבואת מיכה דלעיל. לא ניתן היה לבחור פסוק מתאים יותר! ההערכה לתורה של המג"ד הקיבוצניק, התחזקה עוד יותר.

הנביא מיכה הבטיח לנו גם שבימי הגאולה העתידה, עם ישראל יזכה לראות נסים ברמה של נסי יציאת מצרים. וז"ל: כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת (מיכה ז' טו).

נזכיר לציבור קוראינו את האווירה ששררה בחודש אלול תשל"ג. מדינת ישראל חיה באופוריה ונחה על זרי הניצחון המדהים של מלחמת ששת הימים. זחיחות זו גרמה לכך שמבצעי ההטעיה של צבאות מצרים וסוריה הצליחו, לצערנו, מעל ומעבר למשוער. ההפגזה הכבדה של הצבא המצרי והצבא הסורי הפתיעה את לוחמי צה"ל ומפקדיו הפתעה גמורה. תוך עשרים וארבע שעות כמעט שלא נותר שריד מהיחידות הסדירות וממעט חיילי המילואים שהגנו על הגבולות. חטיבות שלמות, כמו חטיבה 9 בחלק הצפוני של תעלת סואץ, וחטיבה 188 בדרום רמת הגולן, הושמדו תוך זמן קצר. המצב היה חמור מאוד, חיל האוויר המהולל לא היה מסוגל להתמודד עם מערכי הטילים של שני הצבאות, השיריון נתקל במחסום בלתי עביר של טילים אנטי טנקים, שלא היה להם מענה בשלב זה, וגם חיילי החי"ר קצרה ידם מלהושיע. ביומיים הראשונים היו לצה"ל למעלה מאלף הרוגים ואלפי פצועים.

לאחר עשרה ימים בהם צה"ל לא הצליח להדוף את הצבא המצרי, בהושענא רבה תשל"ד, החל מבצע צליחת התעלה, שהתקדם מאוד בשמחת תורה. נס ההצלחה של בנית ראש גשר על תעלת סואץ, בין שתי הארמיות המצריות, שההכנות לו, לא התגלו על ידי הצבא המצרי, היה מהגדולים ביותר. על המצרים נפל חושך ולחיילי ישראל היה אור גדול.

התקיימה בנו נבואת מיכה: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת".

המסירות והגבורה של חיילי צה"ל, גרמה לסייעתא דשמיא נסית מכל הבחינות. מאז לא התקיימה יותר מלחמה עם מצרים - מדינת ערב הגדולה והחזקה ביותר.

חובה גדולה מוטלת על כתפינו, להודות לקב"ה על נסיו וחסדיו, ולשמור על המתנה הנפלאה שקיבלנו ממנו לפני שבעים וחמש שנים. הצלחתה, בכל הבחינות, של מדינת היהודים החדשה, שנקבצו אליה בניה מכל קצוות תבל, היא סיפור נס עצום, אולי אפילו גדול יותר מנס יציאת מצרים.

הבה לא נהיה כפויי טובה

 ונפעל בערבות הדדית כדי לשמור מציאות מופלאה זו.

די לשיח קיצוני ומתלהם של שנאת חינם! די להלבנת פנים ולעג מבייש,

הבה נרבה באהבת חינם!

גם כשלא נסכים נעשה זאת באהבה רבה ומתוך כבוד הדדי!

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר