שנת תשפ"ד| שבת פרשת משפטים

פרשת השבוע: גם מערכת משפט יהודית, עכשיו!

הצְדָקָה וְהמִשְׁפָּט הם שני הבריחים התיכונים (שהם אחד) של חייו הציבוריים של עם ישראל.

מערכת משפט וקבלת תורה הם הביטחון להנהגת עם שלם בדרכו של אברהם אבינו - לשמור את דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (בראשית יח, יט). סביב הצדקה והמשפט סובב הציר של פרשיות יתרו ומשפטים.

פרשת יתרו פותחת במינוי השופטים בעצת יתרו חותן משה, כהמשך ישיר למופיע בפרשת בשלח, לפני מתן תורה,  "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ" (שם טו, כה). הסבירו חז"ל ובעקבותיהם רש"י: "במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, ... דינין", כלומר עקרונות משפטיים. את הסיפא: וְשָׁם נִסָּהוּ, נפרש בדרכו של רבי יהושע במדרש ההלכה: "שם נשא לו גדולה" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דְוַיַּסַּע  פרשה א). כלומר, עם ישראל כבר עלה ונתעלה לגדולה, עם התחלת העיסוק בכינון מערכת משפטית.

המשך פרשת יתרו עוסק במעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות, שארבעים אחוז מהם עוסקים ישירות במערכת המשפט (לא תשא – שבועת שקר, לא תרצח, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר).

מיד אחרי מעמד הר סיני מופיעה פרשת משפטים, שמפרטת את החוקים עליהם מבוססת המערכת: הזכות לחירות, הגבלת עבדות של גברים ומניעה מוחלטת של עבדות נשים, נזקי אדם, נזקי ממון, שומרים, הלוואות, איסור על עידוד עדות שקר, אתיקה משפטית, התרחקות משקר, הגנה על החלש ועוד (שמות, פרקים כא- כג,ט). אחר כך חוזרת התורה שוב אל מעמד הר סיני (פרק כד). מבנה משולב זה מוכיח כי אי אפשר להפריד בין הדבקים. חיים תורניים משמעותיים מותנים במערכת משפטית המבוססת על צדק ומשפט - צדקה ודין – על פי תורת ישראל. 

בתי דין המבוססים על עקרונות הצְדָקָה וְהמִשְׁפָּט, בעלי יכולת אכיפה של פסקי הדין שלהם, הפכו להיות נדירים מאוד, ולרוב כלל לא היו ברי קיום במשך כאלפיים שנים. עם הקמת מדינת ישראל, גם חזונו של הרב הראשי של המדינה המתחדשת - הרב יצחק איזיק הרצוג, סבו של נשיא המדינה היום, התממש בצורה מאוד חלקית ובהגבלות שהלכו והתגברו עם השנים. עבודה רבה נותרה במציאת הדרך ההלכתית ליישום העקרונות התורניים, בשילוב מציאות של כלכלה ושוק שמתנהלים במדינה מודרנית, טכנולוגית, מדינה הקשורה לכלכלה העולמית בטבורה.

לפני הקמת רשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה גזית", נערכה עבודת מחקר הלכתית מעמיקה, בשיתוף גדולי הדור הקודם, כדי להבטיח מענה עכשווי ונכון להיום, לאתגר חשוב ויסודי זה.

דווקא חוק הבוררות הישראלי (והבינלאומי), פתח לנו דלת להצעת מערכת משפטית, המבוססת על הסכמת הצדדים לצדק יהודי, במדינה יהודית, דמוקרטית ועצמאית. שמירה על חוק הבוררות, שעקרונותיו תואמים במידה רבה את ההלכה, מאפשרים את אכיפת פסקי הדין על פי החוק בישראל וגם ברחבי העולם.

למעשה, על שני הצדדים לקבל על עצמם את סמכות בית הדין לממונות ולחתום על הסכם בוררות. לאחר מכן יכול בית הדין לקיים דיון, לשמוע עדים, ולבחון את הראיות. במקרה הצורך יוזמן גם מומחה שיגיש את חוות דעתו. על בסיס החומר שלפניו יפסוק בית הדין ויכריע במחלוקת. בחלק מבתי הדין (כגון, זה של "ארץ חמדה - גזית") קיימת אפשרות לערער על פסק הדין, עד לקבל פסק דין סופי. בסופו של התהליך ניתן לבצע הליך פשוט יחסית, ולגשת לאכיפת הפסק בעזרת ההוצאה לפועל ברשות האכיפה הממשלתית.

במעשה פשוט זה, של הסכמה להתדיינות, זוכים בעלי הדין להיות שותפים לחזון הנשגב: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". הם מתחברים אל הבריח התיכון ומחזקים אותו.

במיוחד בימים אלה, נתפלל כי נזכה להתעלות גם בתחום הצדקה והמשפט,

בד בבד עם המאבק להשמיד ולכלות את הרשע החמסי.

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר