|
 שנת תשפ"ד| שבת פרשת כי תשאשו"ת במראה הבזק: אופן מכירת בית כנסת ישן על מנת לבנות בית כנסת חדש באתר אחר(מתוך ח"ב)קראקס, ונצואלה Caracas, Venezuela אלול תשנ"א שאלה רוב תושבי המקום עברו ועוברים לשכונות אחרות ומעונינים לבנות שם באחת השכונות החדשות בית כנסת חדש. המקורות לתשלום יכולים להיות ממכירת המגרש שעליו ממוקם בית הכנסת הישן, כנראה שהשימוש החדש יהיה לבנין משרדים או מגורים. אין אפשרות לבנות בינתיים מקום אחר לתפילה, אבל באותה סביבה, הישנה, ישנם מספר בתי כנסת, בית כנסת מרכזי, ביכנ"ס אשכנזי, ביכנ"ס חב"ד ועוד מספר בתי כנסת ספרדיים, ואין בעיה להצטרף לתפילה בבתי כנסת אלו. בית הכנסת מנוהל על ידי ועד ובראשו נשיא. האנשים משלמים מס. יש חוזה שבעניני הלכה קובע הרב. האם ובאיזה אופן ניתן לבצע זאת? תשובה מותר למכור את בית הכנסת בשכונה המתפנה מתושביה היהודיים כדי לממן בדמי המקח את הקמתו של בית כנסת חדש במקום מושבם החדש של המתפללים. ואולם יש להקפיד על מילוי התנאים הבאים: א. יסגרו את בית הכנסת לתקופת מה ורק אחרי זה ימכרוהו1. ב. המכירה תיעשה על ידי ז' טובי העיר2 3 במעמד אנשי העיר4 5. ג. יותנה עם הקונים שלא ישתמשו במבנה בית הכנסת עצמו לדברים בזויים6 (כגון שלא יוסב חלק משטח האולם לשמש בית כסא). ד. יפורש בשעת המכירה7 שאם יבחרו הקונים לסתור את בית הכנסת ולהשתמש במגרש להקמת מבנה חדש, יוכלו לעשות כרצונם8 9 (כלומר אף הדברים הבזויים)10. ________________________ 1 תנאי זה בא לאפשר מכירת בית הכנסת כדי שלא יהיה בכלל איסור מכירת "בית כנסת של כרכים" המובא להלכה בשו"ע (אורח חיים סי' קנג ז), וכיון שלא יתפללו בבית הכנסת במשך זמן מסוים-מותר יהיה למוכרו. כן כתב המבי"ט, והביאו ה"מגן אברהם" (שם ס"ק יב), וב"משנה ברורה" (שם ס"ק לג). עצה זו-לגרום לכך אפילו לכתחילה-מובאת בשו"ת "ציץ אליעזר" (חלק יד סי' ח), וסמך על זה בצירוף טעמים נוספים שלא להחשיב בתי כנסת של זמנינו לבתי כנסת של כרכים, עיי"ש. 2 וצריך דווקא שבעה, מכיון שלא מונו בפירוש לדבר זה (למכירה), עיין "משנה ברורה" (סי' קנג ס"ק כט). 3 והמכירה תהיה תקיפה אף לפי הכרעת רוב ז' טובי העיר, ראה "באר היטב" (סי' קנג ס"ק יח). ואף הסתיגותו של בעל "אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' מה) הוסרה, לפי מה שנכתוב לקמן לצאת אף לדעת ראב"ד, עיי"ש ודו"ק. 4 דרישה זו באה בעיקר כדי לפתור את האיסור למכור למקרה שהלוקח יעשה בו את ד' דברים הבזויים (שו"ע אורח חיים סי' קנג, ט), וראה בהמשך. 5 כל שמוכרים בפרסום (כגון על פי מכרז פומבי) נקרא "מעמד אנשי העיר". כן פסק רמ"א (שם סעיף ז). 6 אמנם, מרן המחבר פסק שם דבז' טובי העיר יכולים למכור אפילו לד' הדברים הבזויים, אך עיין ב"ביאור הלכה" שם ד"ה ואם מכרוהו ז' טובי העיר שחש להחמיר כדעת ראב"ד, והסכימו עימו אחרונים, עיין ב"אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' מה), וב"מנחת יצחק" (ח"א סי' קיח). 7 מה שכתבנו שיפורש, הוא לצאת ידי ספק של בעל "פרי מגדים", שמא ללא נתינת רשות מפורשת אף כשימכרו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר לא יותר השימוש לד' הדברים הנ"ל, והובאו דבריו ב"משנה ברורה" (סי' קנג ס"ק נו). 8 מדברי ראב"ד שכתב על רמב"ם בזה הלשון: "ואם אמר, שיהיו יכולין להתנות עליה לזורעה והוא תל חרב, לא אמרינן לחלל הבית שהיה לתפילה, להיות בורסקי וכיו"ב" (הובאו דבריו ב"כסף משנה" הל' תפילה פ יא הל' יז, (ובר"ן על סוגית הגמ' במגילה כו) נראה שנתינת רשות על ידי ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר מועילה באשר לשימוש בקרקע בית הכנסת (כשבית הכנסת חרב), אבל לא לשימוש בד' הדברים בבנין הקיים. ואף שיש מקום לפרש אחרת את דברי ראב"ד, ולומר שהקפידא היא שלא תועיל נתינת רשות במכר כל שעומד הבנין על תילו, ואף לא לגבי הקרקע,-מכל מקום מכיון שמרן המחבר פסק כרמב"ם, אשר התיר בנתינת רשות אף לגבי המבנה, יש להקל. 9 אף כי הובן מדברי השואל שמן הסתם זו היא כונת הקונים, וכי עיקר ערך בית הכנסת הוא המגרש שעליו הוא עומד, הרי מכיון שהתעורר הצורך לפרש הרשאה כזו במכר כדי לאפשר מכירה אף לדברים הבזויים, עדיף לעשות ההרשאה בלשון "מותנה" (קרי: אם יבחרו לסתור), ועל הצד השני (אם יבחרו שלא לסתור)-לא יוכלו לעשות דברים הבזויים (כמפורט בתנאי ג' הנ"ל), כדי שלא יראה כאילו שמתנים בדווקא שיסתרו את בית הכנסת. 10 יש להעיר האשר לבעיות נוספות שבנדון שלנו באות על פתרונן ללא תנאים נוספים: א. אין למכור את בית הכנסת כדי לבנות אחר, שמא יארע להם אונס ולא יבנוהו. בדומה לאיסור לסתור בית הכנסת המובא בשו"ע (אורח חיים סי' קנב), ועיין ב"ביאור הלכה" (שם, ד"ה אין סותרין). ובנדון שלנו ביאר השואל, שיש בתי כנסת קרובים רבים בקרבת מקום, שיקלטו ללא קושי את שארית המתפללים, מותר למכור, וכן הכרעת "ביאור הלכה" (שם ד"ה שלא יבנו האחר) כט"ז ולא כ"מגן אברהם". ב. לכאורה, אין למכור לכתחילה בית הכנסת כדי לקנות בדמיו דבר שקדושתו שוה, אלא צריך דוקא להעלות בקדושה, עיין ב"משנה ברורה" (סי' קנג ס"ק יא). אך נראה שהמקרה דנן, כאשר אין צריך עוד לבית הכנסת במקומו הישן וזקוקים לו במקום אחר, מקרי "תיוהא", בדומה למה שכתב שם (ואם חזי ביה תיוהא או שהיה קטן מהכיל, לכולי עלמא מותר אפילו לכתחילה למכרו כדי ליקח אחר, עיי"ש, ועיין "משנה ברורה" (סי' קנב ס"ק ט) שכתב מעין זה בשם הט"ז, ומותר למכור את בית הכנסת הישן לכתחילה.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
כי תשא תשפ"ד
כי תשא תשפ"ד
