|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת תצוהחושן המשפטפרשת שבועהרב יוסף כרמל ראש כולל ארץ חמדהבימים אלה התחלנו ב"ארץ חמדה" בפעם השלישית את שולחן ערוך חושן משפט. הציווי על הכנת "חשן המשפט" מופיע בפרשתנו:
"וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ:… וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי יְקֹוָק תָּמִיד: וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְקֹוָק וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יְקֹוָק תָּמִיד"
(שמות כ"ח טו, כט-ל).
שלש פעמים מדגישה התורה את הקשר בין החושן ובין הלב. מקובלנו מרבותינו כי בגדי הכהונה מכפרים וז"ל הגמרא "והא אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין; כתונת מכפרת על שפיכות דמים… מכנסים מכפרים על גילוי עריות, … מצנפת מכפרת על גסי הרוח… אבנט מכפרת על הרהור הלב, … חושן מכפר על הדינין, דכתיב: (שמות כ"ח) "ועשית חושן משפט" ( ערכין דף טז עמוד א).
בפשטות ניתן להבין את דברי הגמרא בדרך זו "חשן מכפר על מטי דינין " (ויקרא רבה (וילנא) פרשה י ד"ה ו את הבגדים). לפי המדרש החושן מכפר על שחיתות במערכת השיפוטית. מסביר בעל ה"כלי יקר" למה הדברים קשורים דווקא ללב וז"ל "וחושן הבא לכפר על קלקול הדינין, כי הדינין הם דברים המסורים אל לב הדיין. כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ובידו לומר על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין…ואם אמר יאמר הדיין כך היה נראה בעיני מי יוכל להכחישו בלתי ד' לבדו הבוחן לבות בני האדם, ועל כן היה " מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב " לכפר על מחשבת הדיין…" (שמות כ"ח טו).
הרמ"א בהגהה האחרונה על שולחן ערוך אורח חיים מביא בעניין סעודת פורים בפורים קטן "י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף) ואין נוהגין כן, מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים; וטוב לב משתה תמיד (משלי ט"ו, ט"ו) (הגהות מיימוני בשם סמ"ק)" (סימן תרצז סע' א). לפי זה מציע בעל ה"מנחת יצחק" הסבר חדש להלכה זו. מי הוא "טוב לב" מי שמקפיד על הדינין. הקפדה על הדינין איננה נחלתו הבלעדית של הדיין. כל אדם חייב להקפיד על ענייני הממון שלו. כל אדם חייב להקפיד על סעודתו לא רק שתהיה מורכבת מרכיבים כשרים אלא גם שהמממון ממנו נרכשה יהיה ממון שהושג בכשרות. כל סעודה יכולה להפוך לסעודת מצוה אם מקפידים בה על שלשה דברים. וז"ל ה"מנחת יצחק" "הוא שהסעודה לבד מכשרות המאכלים, יהיה ממון כשר, שהממון של בעה"ב בא לידו באמונה, ולא ח"ו בגזל ואונאה, ואם הממון כשרה הסעודה ג"כ כשרה, שלא יהיה ח"ו מצוה הבאה בעבירה, (כגמ' ר"פ לולב הגזול), ואם שלש אלה יעשה (ממון כשר, שירות ותשבחות, ודברי תורה), ע"ז אמר הרמ"א וטוב "לב" משתה תמיד, שיהיה בגדר שויתי ד' לנגדי תמיד, לכן שמח "לבי", ופשוט ההוא … ומעתה לפי"ז אתי שפיר התכת הכתוב ונשא אהרן וגו' בחשן המשפט (גימ' הרהור הלב –בעל הטורים) להורות שיהיה הכל עפ"י דין תורה ואז יהיה שולחנו טהור לפני ד', "על לבו" לפני ד' תמיד, שעי"ז יזכה להכלל במדרגת וטוב לב משתה תמיד", והבן " (חלק י סימן נח).
אם כך, קיבלנו פירוש חדש לתפקידו של החושן המונח על לבו של כל יהודי בבחינת "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
חמדת ימים תצוה תשס'ד 