שנת תש"ע | שבת פרשת וירא

פרשת השבוע: יש אמירה גם בשתיקה*!

בשורת הולדת הבן היא המקשרת בין פרשת וירא והפטרתה. הולדת יצחק לאברהם הזקן (בראשית י"ח יב) מקבילה להולדת בנה של השונמית מבעלה הזקן (מלכים ב ד' יד).

פרשית אירוח הנביא אלישע בבית השונמית ושכרה בהולדת בנה, היא חלק ממגילת פרקי אליהו ואלישע המופיעה במרכז ספר מלכים. (נעיר כי יש רק ספר מלכים אחד, החלוקה למלכים א וב אין לה כל מקור יהודי).

מגילה זו, העוסקת באליהו הנביא, תלמידו אלישע והנסים שעשו, מפסיקה את רצף העיסוק במלכי יהודה. לא זו אף זו, היא מעבירה את מרכז הכובד של הדיון הנבואי למלכי ישראל. זו הסיבה שספר דברי הימים העוסק במלכי יהודה בלבד, מזכיר פעם אחת את אליהו בהקשר למכתב ששלח אל יהורם מלך יהודה (ושאיננו נזכר בספר מלכים), את אלישע איננו מזכיר כלל.

ננסה להבין את פשר הענין ומשמעותו הרוחנית.

ספר מלכים פותח במעבר בין מלכות דוד למלכות שלמה ובמלכות שלמה. אחד עשר פרקים מוקדשים לענין זה.

פרקים יג-יד עוסקים בפילוג הממלכה המאוחדת,  במלכות רחבעם מלך יהודה ובירבעם מלך ישראל.

פרקים טו-טז עוסקים במלכות אסא הצדיק מלך יהודה ובמקביל בבתי המלוכה שקמו ונפלו בישראל.

מפרק יז ואילך ועד מלכים ב פרק ח פסוק טו (גם החלוקה לפרקים איננה יהודית) הנבואות עוסקות בפעילות בממלכת ישראל באופן בלעדי. גם אם מלכות יהודה ויהושפט נזכרים, זה רק בגלל פעילות משותפת עם ממלכת ישראל. זוהי בעצם מגילת אליהו ואלישע.

הפרקים הבאים בספר מלכים, פותחים בתאור קצר של קורות צאצאיו של יהושפט ותיאור מפורט של חילופי השושלות בממלכת ישראל, משושלת עמרי לשושלת יהוא.

מכאן ואילך חוזר ספר מלכים לסדרו הרגיל, טיפול במקביל בשתי הממלכות (עד לירידתה של ממלכת ישראל מעל במת ההיסטוריה עם גלות שומרון).

ניתן להסביר את השתיקה הרועמת וההתעלמות ממלכת יהודה כביקורת נוקבת על מה שהתרחש בממלכה זו, בעיקר אחרי מות יהושפט. עם מותו של יהושפט ועלית בנו יהורם לשלטון, ירדה ממלכת יהודה לשפל המדרגה, הן במצוות שבין אדם לחברו והן במצוות שבין אדם למקום. ההשחתה הנוראה מתוארת בספר דברי הימים. יהורם רצח את כל אחיו בחרב (דבהי"ב כ"א ד) והחטיא את בני ממלכתו, עד כדי כך שהכתוב מגדיר זאת בלשון חריפה ביותר:

"וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב ... גַּם הוּא עָשָׂה בָמוֹת בְּהָרֵי יְהוּדָה וַיֶּזֶן אֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וַיַּדַּח אֶת יְהוּדָה" (שם ו, יא).

העונשים שקיבל היו גם הם מהקשים ביותר הידועים לנו:

"וַיָּעַר יְקֹוָק עַל יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל יַד כּוּשִׁים: וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה וַיִּבְקָעוּהָ וַיִּשְׁבּוּ אֵת כָּל הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְבֵית הַמֶּלֶךְ וְגַם בָּנָיו וְנָשָׁיו וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ בֵּן כִּי אִם יְהוֹאָחָז קְטֹן בָּנָיו: וְאַחֲרֵי כָּל זֹאת נְגָפוֹ יְקֹוָק בְּמֵעָיו לָחֳלִי לְאֵין מַרְפֵּא: וַיְהִי לְיָמִים מִיָּמִים וּכְעֵת צֵאת הַקֵּץ לְיָמִים שְׁנַיִם יָצְאוּ מֵעָיו עִם חָלְיוֹ וַיָּמָת בְּתַחֲלֻאִים רָעִים: (שם טז-יט)

בנו היחיד אחזיה היה "ממלא מקום אבותיו" והמשיך את דרכו של אביו עד כדי כך שהתלמוד דורש: "אחזיה... אמר רבי לוי: שהיה קודר אזכרות (חותך את שמותיו של הקב"ה מתוך ספרי תורה), וכותב עבודה זרה תחתיהן" (סנהדרין דף קב ע"ב).

אמו של אחזיה המשיכה את דרך קודמיה:

"וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה" (שם כ"ב י) "כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ פָרְצוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וְגַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית יְקֹוָק עָשׂוּ לַבְּעָלִים" (דברי הימים ב  כ"ד ז).

עזרא הסופר - המחבר של ספר דברי הימים , ברוח הקודש,
החליט לבקר את מלכי יהודה באופן ישיר.

ירמיה - מחברו של ספר מלכים, החליט על פי הנבואה לבקר את מלכי בית דוד של תקופה זו בהתעלמות ושתיקה רועמת.

קשה להחליט מי מביניהם ביקורתו נוקבת יותר.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר