שנת תשע"ח| שבת פרשת עקב

פרשת השבוע: ספרו של גד החוזה

בשבועות הקרובים נדון בשאלת ספרו של גד החוזה שהיה אחד הנביאים שליוו את דוד. נביא זה היה הרבה פחות מפורסם מנתן הנביא, זאת למרות שאנו מזכירים אותו בכל פעם ש״נופלים אפיים״.

ננסה לברר היכן מרוכזות נבואותיו, ואם ישאל השואל כיצד הדברים קשורים לפרשת עקב, נענה על דרך החידוד שיש קשר, כבר בברכת יעקב לבניו (בראשית מ"ט יט), בין גד ועקב, שם מצינו: "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב".

חז"ל לימדונו במסכת בבא בתרא: "שמואל כתב ספרו ...דאסקיה (סיימו לכתוב את הספר) גד החוזה ונתן הנביא" (ב"ב דף יד ע"ב / טו ע"א).

מקור דבריהם הוא בדברי הימים א': "וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים (קודם שהיה מלך-ספר שמואל א) וְהָאַחֲרֹנִים (דברי דוד כמלך בפעל-ספר שמואל ב) הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה" (דבהי"א כ"ט כט).

לפיכך נציע את החלוקה הבאה:

א. שמואל א פרקים א' – כ"ד, פס' כב (או עד פרק כ"ח ב), נכתב בידי שמואל הנביא.

ב. שמואל א פרקים כ"ה פס' א (או שמואל א כ"ח ג) עד שמואל ב פרק כ' פס' כו, נכתב בידי נתן הנביא.

ג. שמואל ב  פרקים כ"א-כ"ד נכתבו בידי גד החוזה.

שני סימנים מובהקים, משמשים לסימון הפרקים כ"א-כ"ד כקובץ בפני עצמו - ספרו של גד החוזה:

א.   כשם שקובץ הפרקים א'-ח' מסתיים ברשימת שרי ממשלתו (השניה) של דוד המלך, כך קובץ הפרקים ט'-כ' מסתיים ברשימת שרי ממשלתו (השלישית) של דוד המלך.

ב.   הפתיחה "וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד", אופיינית לפתיחה של ספר חדש (כגון: שופטים פרק א' א, רות פרק א' א, אסתר פרק א' א), או תת ספר בנ"ך (עיינו ישעיהו פרק ז' א, שם מתחיל קובץ הפרקים העוסק בימי אחז. בעניין זה עיינו בספרי 'צפנת ישעיהו' מעוזיה עד אחז, במבוא עמודים יא-יב ובפרק ההקדמה לפרקים ז'-י"ב עמודים 175-181). הדבר נכון, הן מבחינת צורת הפתיחה (הפתיחה הרגילה בקובץ הפרקים ט'-כ' היא "ויהי אחרי כן" כגון: פרק י' א, פרק י"ג א, פרק ט"ו א) והן מבחינת תוכנה. הפתיחה באה להוציא מההווא אמינא שמדובר בתקופה אחרת, כמו ימי שאול.

כמו כן, ניתן להוכיח כי פרקים כ"א, כ"ג וכ"ד הם מוקדמים, מהדברים הבאים:

א.   מהפסוק הראשון של פרק כ"א משמע, שמדובר בשנים לא רחוקות מזמן מלכות שאול:

"וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְקֹוָק וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים".

כלומר מדובר באירועים שהתרחשו בתחילת מלכות דוד.

ב.   פסוקים יב-יד בפרק כ"א, עוסקים בקבורתם המכובדת של עצמות שאול, יונתן ושאר בני שאול המוקעים. לא מסתבר שדוד טיפל בקבורת יונתן ושאול רק לאחר שנים רבות בהן מלך.

ג.    הכאת הענקים בני הרפה-הרפא, המתוארות בפסוקים טו-כב של פרק כ"א, קדמו בוודאי להכאת הצבא הפלישתי ובוודאי להכנעת גת, המאורעות המתוארים בפרקים ה' יז-כה וח' א. מה עוד שפסוקים אלה, כוללים גם את הכאת גלית, שבוודאי התרחשה בזמן מלכות שאול.

בשבוע הבא נמשיך להביא ראיות נוספות, עד שנגיע למסקנה כי פרקים כ"א-כ"ד, הם ספרו של גד החוזה.

בינתיים, נאחל לעם היושב בציון ולכל עם ישראל באשר הוא, לזכות ולחזות עוד יותר, בהתקיימות נבואת אבי חוזה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר