שנת תשע"ט| שבת פרשת ויקהל

התגלות המלאך היא סימן מובהק לגילוי שכינה, כך הזכרנו בדברינו לפרשת כי תשא.
נציע בדברינו שני סימנים נוספים שהופעתם יש לה משמעות זו.

הסימן הראשון-הענן

בפרשות ויקהל – פקודי, התורה מתארת את בנין המשכן וההוצאה מהכח אל הפועל את הציוויים המופיעים בפרשיות תרומה - תצווה.

בסוף פרשת פקודי מופיע התיאור הבא: "וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד יְקוָק, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן: וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד  יְקוָק, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ' לד-לה).

פסוק זה, קושר את הפסוקים העוסקים בקניית גורן ארונה היבוסי ובניית המזבח שם, כהכנה לבניין המקדש, על ידי דוד המלך, לירידת הענן על המשכן. גם לגבי דוד מצינו את אותה לשון: "וְלֹא-יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו" (דברי הימים א כ"א ל).

חז"ל (ב"ר נו א) קשרו את הפסוקים בסוף פרשת ויקהל עם עקידת יצחק. הם דרשו כפי שמופיע ברש"י וברמב"ן (שם): "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק" (בראשית כ"ב ד) - "ראה ענן קשור על ההר".

(נוסיף במאמר מוסגר, שכשחז"ל רצו לבטא את הרעיון, כי כל בנין משפחה יהודית משמעותו בניית משכן זוטא, ושמשפחה שמנהלת את חייה בקדושה ובטהרה היא בסיס לגילוי שכינה, הם ביטאו זאת ברעיון כי ענן קשור מעל אהלם).

הענן הזה ירד גם על בית המקדש בזמן חנוכתו בימי שלמה המלך. וז"ל הכתוב: "וַיְהִי, בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן-הַקֹּדֶשׁ, וְהֶעָנָן מָלֵא, אֶת-בֵּית  יְקוָק. וְלֹא-יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת, מִפְּנֵי הֶעָנָן" (מלכים א  ח' י-יא).

שוב הלשון קושרת את האירועים המכוננים זה לזה.

הסימן השני-ירידת האש

המשך תיאור חנוכת המשכן, מופיע בספר ויקרא בפרשת שמיני. שם מצינו: "וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי  יְקוָק, וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָעֹלָה ..." (ט' כד).

ירידת האש מופיעה גם בתיאור ההקרבה של דוד המלך, על המזבח שבנה בהר המוריה, מקום עקידת יצחק, בגורן ארונה היבוסי. וז"ל הכתוב: "וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיְקוָק, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים; וַיִּקְרָא, אֶל-יְקוָק, וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם, עַל מִזְבַּח הָעֹלָה"  (דברי הימים א פרק כא כו).

גם בזמן חנוכת המקדש בימי שלמה המלך מופיע תיאור מקביל: "וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד יְקוָק מָלֵא אֶת הַבָּיִת" (דברי הימים ב ז' א).

זו האש שירדה גם על סיני בזמן מתן תורה.

הענן והאש הם אלה שליוו את בני ישראל במסעי המדבר.

(נעיר במאמר מוסגר שוב, כי מעל המשפחה היהודית, קשור רק ענן המסמל את הרוך והחסד, שהם הבסיס לכל מה שקורה שם, האש מופיעה שם רק אם ח"ו פורצת מחלוקת- זכו שכינה שורה בינהם, לא זכו אש אוכלתן. לעומת זאת, במשכן ובמקדש יש את שתי בחינות הכבוד – מידת החסד ולעומת זאת המורא-מידת הדין).

הבה נתפלל כי נזכה לראות הרבה משפחות שענן קשור מעל אוהלן ואת מקום המקדש שירדו עליו הענן והאש, בב"א.