שנת תשע"ט| שבת פרשת פקודי
שו"ת במראה הבזק: גיור גויה החיה מזה זמן עם יהודי במטרה להיקבר לידו בבית-העלמין
(מתוך ח"ב)
מלמו, שבדיה Malmo, Sweden
תמוז תשנ"א
שאלה
אשה גויה שעזרה ליהודים בזמן השואה וחיה עם יהודי, ולטענתם מתנהגת כיהודיה בענייני שבת וכשרות, ועתה ברצונה להתגייר, והיא מוכנה לקבל עליה כל דיני היהדות. (לדעתי מטרתה היא להיקבר ליד היהודי שעמו חיה, והבנתי כן מדבריו של האיש שאמר, שאם לא יגיירוה, יכתוב בצוואתו שיקברו את שניהם בעיר מגוריהם הקודמת - צאנז). שאלתי, האם יש לראות בה מתגייר לשם כבוד וכדו' שלכתחילה אין מגיירין אותו? ואם מותר לגיירה, האם יש לערוך להם חופה וקידושין?
תשובה
הנה כבר נתפשט המנהג להקל ולגייר נשים גויות שכבר חיות עם יהודים (שאינם כהנים), ומתגיירות מטעמי אישות1. ויש לערוך להם חופה וקידושין אחר הגירות2.
ובנדון דידן, שלדעת השואל סיבת הקבורה יחדיו נתוספה לסיבת הרצון לגיור, עדיין יש מקום לקבלה3 כאשר לפי ראות עיני הדיין קבלת המצוות היא באמת ובתמים.
_______________
1 וכן התיר בשו"ת "אחיעזר" (ח"ג סו"ס כו), ומצא יסוד לדבר בדעת הרמב"ם (בתשובה סי' קלב בשו"ת "פאר הדור"), וכן התיר על-סמך הרמב"ם בעל שו"ת "ציץ אליעזר" (חלק י"א סי' עט), וכתב הרב עובדיה יוסף בקובץ תורה שבע"פ (כרך יג עמ' כד) שאף שיש מחלוקת באחרונים לגבי דין זה, יש להקל, מכיוון שבדיעבד המתגייר לשם סיבה, גיורו גיור, ונמצא שהמחלוקת היא בלכתחילה, וכל שבדיעבד שרי, ספיקו מותר אף לכתחילה.
2 "... ומסייעין לו לישאנה, בעדינות וברוך", שו"ת "פאר הדור" לרמב"ם (הוצאת מקיצי נרדמים, תשובה סי' קלב).
3 אמנם יש לומר שההיתר שמצאנו בפוסקים בגיור לשם אישות, הוא מטעם שממילא חיים יחדיו, ונמצא שעיקר הגיור הינו לשם שמיים, ולכן התיר לדיינים לקבלם. אך יש פוסקים שמתירים מטעם שאנו מצילים את היהודי מאיסור נשג"ז, ומסתמכים על ה"אליה רבה" (או"ח סוף סי' שו) המתיר לעבור איסור דרבנן כדי להציל אחד מלעשות בתמידות איסור חמור, אף דפשע ("תשורת שי" מהדו"ת סי' ג).
אמנם כנגד זה יש פוסקים החולקים על היתר כזה ("אבן יקרה" מהדו"ג סי' צח), אבל כבר כתב ה"בית יוסף" (טור יורה דעה סוף סי' רסח) בהביאו את דברי התוס' ביבמות (כד ע"ב ד"ה לא בימי דוד ולא בימי שלמה) "וההיא דפרק שני דשבת דאתא לקמיה דהלל ואמר גיירני על-מנת לעשות כהן גדול, בטוח היה דסופו לעשות לשם שמיים, וכן ההיא דהתכלת דאתא לקמיה דרבי ואמרה, גיירני על מנת שאנשא עכ"ל, מכאן יש ללמוד דהכל לפי ראות עיני בית דין". וכן פסק הש"ך (שם בסוף סי' רסח ס"ק כג), והובאו הדברים אצל כמה פוסקים, ועיין שו"ת "קול מבשר" (ח"ב סימן ח). נמצא שאם לדעת הדיין האישה תשמור ותקפיד על כל המצוות, יש מקום לקבלה. ויש לצרף לכך את דעת ה"תשורת שי", שאנו מצילים את היהודי החי עמה מאיסור נשג"ז, וכמו כן העובדה שיש באפשרותם להיקבר ביחד גם בלא גיור (וכפי שאמר הגבר, שיקברו בעיר מגוריהם הקודמת), ונמצא שהגיור אינו לשם ריווח שאי-אפשר להשיגו בלעדי הגיור.
וכמו כן יש לצרף שגם בלא הקבורה יחדיו רצתה להתגייר, ושמרה על כשרות ושבת לפני כן, ואף סייעה ליהודים בשואה, כשהדבר היווה סכנת-נפשות, ומכאן שהרצון להתגייר קיים גם באופן עצמאי.
ואין לקבוע כללים במקרים כאלה, והכול לפי ראות עיני הדיין.
 לראש העמוד  הדפסת עמוד  שליחת קישור לחבר
|
פקודי תשע"ט
פקודי תשע"ט
