שנת תשע"ט| שבת פרשת תצוה

על הקשר בין המפקד שפקד יואב את העם בפקודת דוד, לבין קניית גורן ארוונה היבוסי, מה שנקרא בידי חז"ל 'הר הבית', הרחבנו בדברינו לפרשת בא, פרשת בשלח, פרשת יתרו, פרשת משפטים ופרשת תרומה.

בעקבות המפקד החל נגף נורא בעם, אז נגלה מלאך ד' אל דוד. דוד פנה בתפילה אל הקב"ה ונענה בנבואתו של גד כי הפתרון הוא הקמת מזבח בגורן ארונה היבוסי. דוד קנה את המקום, בנה שם מזבח והמגפה נעצרה.

כך מתואר המאורע בכתוב (שמואל ב כ"ד):
(יז) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְקֹוָק בִּרְאֹתוֹ אֶת הַמַּלְאָךְ הַמַּכֶּה בָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי: (יח) וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַיקֹוָק מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי:...(כה) וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיֵּעָתֵר יְקֹוָק לָאָרֶץ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל:

בספר דברי הימים (א פרק כ"א/כ"ב), מובא ההמשך הבא:

(כו) וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיִּקְרָא אֶל יְקֹוָק וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם עַל מִזְבַּח הָעֹלָה: (כט) וּמִשְׁכַּן יְקֹוָק אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וּמִזְבַּח הָעוֹלָה בָּעֵת הַהִיא בַּבָּמָה בְּגִבְעוֹן:(ל) וְלֹא יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ יְקֹוָק: (א) וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית יְקֹוָק הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל:

לפני שנציע הסברים נביא עוד שני מדרשים:

"וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד  בַּיּוֹם הַהוּא  וַיֹּאמֶר לוֹ  עֲלֵה הָקֵם לַיהוָה מִזְבֵּחַ" וגו' למה דוד דומה באותה שעה, לאחד שהיה מכה את בנו, ולא היה יודע בשל מה הוא מכהו, באחרונה אמר לו דע על נקמת פלוני הכיתך, כך כל אותן האוכלוסין שנפלו לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בבנין בית המקדש" (מדרש שמואל פרשה לא).

"ואם תאמר מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובה ואין מצות נוהגות שם? אמרת, דוד עשה שלא כתורה! התורה אמרה משתכבשו ארץ ישראל תהו רשאים לכבש חוצה לארץ והוא לא עשה כן, אלא חזר וכבש ארם נהרים וארם צובה ואת היבוסי סמוך לירושלם לא הוריש, אמר לו המקום: את היבוסי סמוך לפלטורין (ארמון) שלך לא הורשת?! היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה? (ספרי דברים פרשת עקב פיסקא נא).

אחד הנושאים המרכזיים שהעסיק והטריד את הציבור בימי מלכות דוד, היה שאלת בנין בית המקדש והפסקת העבודה בבמות. וכו, אם ומתי יסתיים זמן  היתר הבמות. חלקים גדולים של עם ישראל לא היו מוכנים להפסיק את הקשר הישיר עם הקב"ה, בכל מקום, באמצעות ההקרבה בבמות. לכן, העם לא היה מעוניין בבניין המקדש.

לעומת זאת העם היה מוכן להשקיע הרבה מאוד בהרחבת הגבולות וביסוס ממלכת דוד מבחינה צבאית, ביטחונית וכלכלית.

היה צורך להעיר את העם וללמדם את החיוב שבבניין המקדש ואת הזכות שבמעלה הרוחנית המיוחדת, שניתן להשיג באמצעות בניין המקדש.

נמשיך להתפלל כי גם בימינו נזכה להבין את חשיבות הנושא ונזכה לחזות בעינינו בשוב ד' ציון.