שנת תש"ף | שבת פרשת כי תשא

כִּי תִשָּׂא (ספירת פתקים) אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיקֹוָק בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף (קורונה) בִּפְקֹד אֹתָם (שמות ל' יב).
מרן הגאון הגר"ש ישראלי זצ"ל לימדנו כי אחת הבעיות בניסיון להגדיר את עם ישראל באמצעות מספרים, היא העדפת הכמות על האיכות.
אין כל ספק, כי ספירת קולות אמורה להכריע בשאלה הכמותית, למי יש יותר תמיכה מספרית. מערכות הבחירות, שלש במספר, שהתקיימו בשנה האחרונה, היו מוכוונות מטרה אחת ויחידה: להגדיל את המספרים. הכל וממש הכל, שועבד למטרה זו.
מה הם הגבולות הערכיים והמוסריים בדרך להשגת המטרה?
שאלה זו כלל וכלל לא נשאלה על ידי כמעט אף מפלגה, ביחס לפעולותיה שלה. הכפשה אישית, ברמות הנמוכות ביותר, הפכה לנורמה וקיבלה לגיטימיות, או בלשון דתית "הכשר למהדרין".
השאלה: איך הופכים את מדינת ישראל למדינה יותר יהודית מבחינה מוסרית ורוחנית, לא הועלתה לשולחן הדיונים על ידי אף מפלגה. גם המפלגות הדתיות, שחלקן העלה לדיון את שאלת שמירת השבת, שהיא ביסודה שאלה ערכית, התמקדו בבקשה: "תנו לנו יותר קולות כדי שנוכל להבטיח באמצעות החוק שיהיה אסור לחלל שבת". איש לא התמקד בדרך בה נוכל להגביר את חיבת השבת וכבוד השבת אצל כלל הציבור על כל גווניו. מפלגות אחרות ששמו את ארץ ישראל בראש, אומנם עסקו בעניין ערכי אבל גם הם בקשו עוד מנדטים כדי להבטיח זאת באמצעות פעולות חקיקה. המתחרים על הקולות שכחו שמטרות מסוג כזה ניתן להשיג רק בהגברת האהבה, כפיה רק מגבירה את הדחיה. "דרושה אחדות" היא סיסמא שנותרת חלולה אם לא שמים במרכזה רשימת ערכים מוסכמת שתרים את החברה בישראל ותקרב את כולה לאבינו שבשמים.
גם זה כלול בביטוי  כִּי תִשָּׂא שיש לו שתי משמעויות נוספות
הראשונה, מלשון סליחה, כמו בשלש עשרה מידות של רחמים: נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה (שם ל"ד ז).
השניה, מלשון גדולה, התעלות והתרוממות כמו נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ (במדבר ד ב, כב) ובמדרש שם: "אינו אומר פקוד אלא נשא את ראש לשון נשיאות" (במדבר רבה פרשת במדבר פרשה ד). כך גם בפסוקים: "...נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא: וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל" (מלכים ב כ"ה כז-כח). עיינו גם בחמדת ימים לפרשת נשא תשע"א שיפור ועליה של החברה הישראלית תלויים בסליחה הדדית!!!
וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף - ההתמודדות עם נגיף הקורונה מחייבת בידוד של חלק מבני המשפחה משאר חבריה, והרחקה בין האדם שיש חשש שנדבק, מן החברה. ההתמודדות עם השאלות המוסריות והערכיות מחייבת אחדות. הפתרון של בחירות חדשות - ספירת קולות נוספת הוא שוב הליכה בכיוון של הכמות במקום לכיוון של האיכות. לכן אחדות סביב ערכי יסוד שמקובלים על רוב מרכיבי העם היא הפתרון.
נוסיף ונחזק את הכיוון ונזכיר כי ההתמודדות עם חיזוקה של החברה בישראל ואחדות שמושגת על ידי התחברות לרשימת ערכים מוסכמת, היא התרופה לסכנת ההתפוררות של החברה בישראל, ח"ו, שהיא הסכנה הגדולה ביותר לקיומנו. הבה נשנס מותנים ונפעל יחד, ואז נזכה ל"אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר" (אסתר ח' טז).

יהי רצון שכל החולים יזכו בקרוב לרפואה שלמה, סכנת ההדבקות תחלוף ונזכה לאחדות שתחבר מחדש את השסע שהתגבר בחברה בישראל.