שנת תש"ף | שבת פרשת צו
הלכה פסוקה: תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית
הרב הדיין עקיבא כהנא, חוקר במכון משפט והלכה בישראל
תביעת דמי תיווך 'ארץ חמדה גזית' ירושלים / שבט תשע"ג / תיק מס' 72098
דיין: הרב סיני לוי
המקרה בקצרה: הנתבע חיפש דירה לרכישה, אבי הנתבע פנה אל התובע שהוא מתווך במקצועו, וביקש ממנו להראות לו דירה.
לטענת התובע הוא הצליח להוריד את מחיר הדירה, וכך יכול היה הנתבע לקנות אותה. לטענת התובע לנתבע היה ברור שהוא צריך לשלם דמי תיווך משם שהוא פנה לתובע שהוא מתווך במקצועו, והתובע אמר לו שהוא צריך לשלם. בנוסף, הדירה היתה בבלעדיות של התובע והנתבע לא היה יכול לקנות אותה בלי עזרת התובע, לכן הוא תובע 12,296 ₪ כדמי תיווך שהם 2%+מע"מ. לטענת אבי הנתבע הקשר עם התובע היה מינימלי, הוא שוחח איתו פעם אחת, ולא נאמר לו שהוא צריך לשלם דמי תיווך. הנתבע אמר לתובע שהוא מסכים ללכת לפוליגרף ואם יתברר שהתובע אמר לאבא במפורש שישלם, הוא מסכים לשלם. בנוסף, אם היה יודע שצריך לשלם היה מנסה להוריד עוד את מחיר הדירה, בנוסף הוא לא מסכים לשלם גם אם סיכמו עם אביו.
פסק דין: הנתבע ישלם לתובע 1,000 ₪ עבור שעות העבודה שהוא השקיע.
נימוקים בקצרה:
א. תוקפו של חוק המתווכים במקרה זה לא נחתם חוזה בין המתווך למזמין, ויש חוסר בהירות בשאלה אם נאמר שהנתבע חייב לשלם. בתיק 70003 (פורסם גם כמאמר בתחומין לא) נפסק שיש לתת תוקף לסעיף 9 לחוק המתווכים הקובע כי אין זכות למתווך לקבל דמי תיווך אם לא נחתם חוזה בין המתווך למזמין. זאת, כפי שכתב הרשב"א (שו"ת ב, שנו) שחוק המלך חל במקום שהמלך תיקן שלא יקנו קרקע אלא בשטר, כדי שלא יבואו לידי הכחשות וקטטות (וכדברי הגמרא בבא בתרא נד ע"ב). חוק המתווכים נחקק על רקע ריבוי תביעות של מתווכים במקרים שאינם חד משמעיים, ולכן חוק זה תקף. בנוסף, יש לתת לו תוקף גם לפי הכלל שטבע החתם סופר (ה, חו"מ מד) שחוק שגם בית הדין היה מתקן אותו – יש לו תוקף. כך גם פסק בספר עטרת דבורה (ב, לח) בנוגע לחוק המתווכים.
ב. סייגים לתוקפו של סעיף 9 בחוק המתווכים בתיק 72059 חייב בית הדין את המזמין בתשלום דמי תיווך מופחתים למרות שלא נחתם בין הצדדים חוזה בכתב. משום שבאותו מקרה הנתבע ידע שמצופה ממנו לדמי תיווך היות והוא עצמו פנה למתווך להזמנת שירותי תיווך. אולם, המקרה הנדון כאן אינו דומה למקרה האמור. משום שהנתבע אינו טוען שדיבר עם הנתבע, אלא עם אביו, וכמו כן התובע לא היה משוכנע שאמר לאב שהוא דורש דמי תיווך. בנוסף, אביו של הנתבע ראה את מודעת המכירה והתקשר למספר הטלפון שהיה רשום עליה, שהיה המספר של המתוך. לאור חוסר הבהירות אין להחריג את המקרה מדרישות החוק להסכם כתוב, והתובע אינו זכאי לתשלום.
ג. תשלום למתווך מדין פשרה לדעת הרב לביא (עטרת דבורה שם) כאשר לא נחתם הסכם תיווך יש מקום לחייב בתשלום למתווך על פי שעות עבודה, ולא על פי אחוזי תיווך. גם הנתבע הראה בתחילה נכונות לשלם לתובע שכר עבור שעות העבודה שהקדיש לו. לכן במסגרת סמכות בית הדין לפשר, בית הדין מחייב את הנתבע בסך 1,000 ש"ח.
למעבר לפסק הדין
 לראש העמוד
 הדפסת עמוד
 שליחת קישור לחבר
|