|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת בראשיתהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)חטא כדי להציל חברו מחטא – שיטות הריטב"א והרשב"אבשבועות האחרונים הזכרנו כמה פעמים את הנחת היסוד של הגמרא בריש מסכת שבת "וכי אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך?!" ובשבוע שעבר הסברנו את שיטת בעלי התוס'.
לריטב"א שיטה אחרת וז"ל:" ניחא ליה (נוח לו) לחבר דלעביד איסורא זוטא (לעבור על איסור קל) ולא לעביד עם הארץ איסורא רבה(כדי שעם הארץ לא יבור על איסור חמור). והא דאמרינן בפ"ק דשבת (ד' א') וכי אומרין לו לאדם עמוד וחטוא כדי שיזכה חבריך …(משמע שאין לעבור על איסור כדי להציל אחר מאיסור חמור יותר), (ומתרץ הריטב"א) דשאני התם שאין (לו) לב"ד לומר לו כן אלא אם כן הוא עושה מעצמו"(חידושי הריטב"א עירובין לב ע"ב). משמע שדעת הריטב"א היא שאכן אין חובה בשום מקרה על אדם אחד לעבור עבירה, אפילו קלה, כדי להציל חברו מעבירה אפילו חמורה. אבל אין גם איסור להתנדב לעשות זאת. לכן הגמרא בשבת לעניין רדיית הפת קבעה שבית הדין לא יורה לחבר לעבור אפילו על איסור קל, אבל הגמרא בעירובין ציינה שכנראה החבר יעשה זאת מעצמו. הגיון זה מתאים לחישוב שהגמרא ביומא (פה ע"א) "חלל עליו שבת אחת בכדי שישמור שבתות הרבה "אבל חיוב אין בכך" (עמוד הימיני סי' יא סע' א ס"ק א).
הרשב"א (שבת ד ע"א) הסביר מדוע היה מותר לשחרר את השפחה שהכשילה רבים אף על פי שהאדון יעבור לשם כך על "לעולם בהם תעבודו" רק משום שרבים נכשלו בה, הוא לא הזכיר את סברת בעלי התוס' בעניין מצוה רבה ולא את סברת ה"אונס". משמע שלדעתו רק כאשר טובת הפרט מתנגשת עם טובת הכלל אומרים לאדם חטא כדי שיזכו הרבים.
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי כי טעם שיטה זו הוא "עת לעשות לד' הפרו תורתיך". טעם זה לפי שיטת רש"י הוא גם העומד ביסוד ההיתר של נביא מדין "הוראת שעה". וז"ל "דהפרו תורתך.מסיפיה לרישיה - הפרו תורתו עושי רצונו, כגון אליהו בהר הכרמל (מלכים א' י"ח) שהקריב בבמה בשעת איסור הבמות משום דעת לעשות סייג וגדר בישראל לשמו של הקדוש ברוך הוא" (רש"י ברכות סג ע"א). וענינם של שני ההיתרים שוה והוא הצלת הרבים וטובתם המתגברת על צורכי היחיד וטובתו.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
