שנת תשפ"א | שבת פרשת אחרי מות קדושים

פרשת השבוע: על "בין אדם לחברו" מה מכפר?

חטא העגל הוא תוצאה של חטא מכירת יוסף!

הקפדה על "בין אדם לחברו" הכרחית, גם כאשר יש רמה גבוהה ב"בין אדם למקום".

דברינו לפרשיות שמיני ותזריע מצורע דנו בנושאים אלה.

פרשת אחרי מות פותחת בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים ובאזכור מות בניו של אהרון: "וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְקֹוָק וַיָּמֻתוּ" (ט"ז א).

ההקשר לכאורה פשוט. שני בני אהרון מתו בהקטירם קטורת שלא כדין. אחת העבודות המרכזיות ביותר של הכהן הגדול ביום הכיפורים היא הקטרת הקטורת, לכן כדאי להזהיר את אהרון תוך אזכור מות בניו.

כך הסביר פרשנדתא – רש"י (ובעקבותיו ראשונים רבים): "משל לחולה שנכנס אצלו רופא. אמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב. בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני. זה זרזו יותר מן הראשון, לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן".

בשולי גלימתו ואחרי בקשת המחילה, נציע הסבר נוסף.

בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים מודגשת דווקא הזהירות שלא לתת אזכור לחטא העגל, בעת הכניסה לקדש הקדשים עם הקטורת (וכך גם בשאר העבודות הפנימיות).

וז"ל הכתוב: "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה: כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם" (שם ג – ד).

כך הסביר רש"י: "מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ, שיש בהם זהב, לפי שאין קטיגור (חטא עגל הזהב) נעשה סניגור (יום סליחה וכפרה), אלא בארבעה (בגדים), ככהן הדיוט".

היום שנקבע לדורות כיום סליחה וכפרה, הוא היום שבו התבשר עם ישראל כי הקב"ה סלח לו על חטא העגל. כיוון שהעגל נעשה מזהב, אין לעבוד עבודות פנימיות בבגדי זהב, אלא אך ורק בבגדי לבן.

כבר הוכחנו מכמה מקורות כי חטא העגל קשור בטבורו לחטא מכירת יוסף. אם כך, כיצד עבודת יום הכיפורים מכפרת על חטא זה?

במשנה האחרונה של מסכת יומא מצינו: "עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה חברו.  דרש רבי אלעזר בן עזריה (ויקרא ט"ז ל) 'כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק תִּטְהָרוּ', עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו" (פ"ח מ"ט).

לכאורה קשה, הרי גם עבירות של "בין אדם לחברו" הם לפני השם, ומי שעובר על "בין אדם לחברו" עובר באותו רגע גם על "בין אדם למקום"?

לכן נציע, כי רבי אלעזר בן עזריה סמך את דבריו לא רק על הרמז בפסוק, אלא בעיקר על העובדה שיום הכיפורים איננו מכפר על חטא מכירת יוסף, כיוון שהוא שייך לתחום של "בין אדם לחברו". בחטאים ש"בין אדם לחברו" יש לטפל ע"פ שייכותם. שום עבודה בקודש לא תועיל לסליחה מלמעלה כל עוד לא הייתה סליחה מלמטה.

גם שני בני אהרון מתו בגלל חטא מכירת יוסף, זו הסיבה שהם מוזכרים בהתחלת פרשת אחרי מות, בפתיחה לסדר העבודה ביום הכיפורים.

דווקא בימי ספירת העומר נדגיש ונחזור, נדגיש ונבקש שננהג כבוד זה בזה!!!

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר