שנת תשפ"א | שבת פרשת נשא

הלכה פסוקה: החזר כספי על נופש שבוטל בגלל הקורונה

תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית

'ארץ חמדה גזית' ירושלים / אדר תשפ"א / תיק מס' 81012 

דיינים: הרב דניאל מן, הרב ישועה רטבי, הרב יעקב ידידיה לוי 

המקרה בקצרה: התובע הזמין נופש דרך הנתבעת שהיא חברת תיירות, בתמורה לסך 26,664 ₪. לאחר שפרצה מגפת הקורונה, והתברר כי לא ניתן יהיה לקיים את הנופש בזמנו, החברה החזירה לתובע 90% מהסכום שאותו שילם, לחלופין היא הציעה לו לקבל נופש דומה בשנה הבאה. כעת התובע מבקש לקבל בחזרה את היתרה בסך 2,664 ₪. לטענת הנתבעת, מגיע לה לקבל חלק מהתשלום עבור ארגון הנופש, ולכן היא משאירה אצלה סכום כזה. הנתבעת אף בקשה שהתובע ישלם לה עוד 10% עבור הטרחה שלה. 

פסק הדין: הנתבעת תשלם לתובע 1,664 ₪. 

נימוקים בקצרה:

1. קבלן שלא השלים עבודתו בגלל כורח
הנתבעת היא בגדר קבלן שהתחייב לספק חופשה הכוללת שירותים רבים, ובסופו של דבר לא יכול היה לספק זאת בגלל כורח (אונס). השולחן ערוך והרמ"א (חו"מ שלד, א) פסקו לגבי פועל שאם עבודה הופסקה באונס, שאינו תלוי בפועל או במעסיק, הרי שהפועל לא זכאי לקבל את שכרו. הלכה זו נכונה גם לגבי קבלן (נתיבות המשפט שלה, א). ערוך השולחן (חו"מ שלד, א) הוסיף שגם במקרה שבו הפועל מחזיק בשכר עבור כלל עבודתו, עליו להחזיר את הכסף עבור העבודה שלא בוצעה. 

2. קבלן שעבודתו הופסקה ונגרמו לו הפסדים
במקרים מסוימים כאשר נגרמים לפועל הפסדים בגלל ההכנות לעבודה, הוא זכאי לפיצוי על כך כאשר העבודה הופסקה בגלל כורח. כך עולה מהגמרא (בבא מציעא עט ע"א) שעוסקת באדם שסיכם עם אדם אחר שזה יוביל עבורו בספינה חביות יין ממקום למקום אחר, והספינה טבעה. במקרה זה המזמין לא יכול לממש את חלקו בחוזה משום שהיין טבע, אולם, הפועל יכול להעמיד ספינה אחרת, והדין הוא שהפועל זכאי לקבל את שכרו, וכן נפסק בשולחן ערוך (חו"מ שיא, ג). לדעת ריב"ן (תוספות שם, ד"ה אלא) הסיבה שהפועל זכאי לשכרו היא כיון שנגרם לעובד נזק מטביעת הספינה. החזון איש (בבא קמא כג, יב) הוסיף שהחיוב לשלם לפועל עבור העבודה שייך רק במקרה שמראש היה ידוע שיש סיכון מסוים בשעת המלאכה. כמו בספינה, שהסיכון לטביעה היה ידוע, ולכן חלק מהתשלום הוא מעין ביטוח עבור הספינה.
אולם, יש ראשונים נוספים שחלקו על ריב"ן וסברו שגם במקרה של הפסד לפועל אין לשלם לו על עבודה שלא ביצע, וכך פסק הרמ"א (חו"מ שיט, ג). אמנם גם לדעתם במקרה שהפועל קיבל את כל שכרו, הוא לא חייב להחזיר כלום למעסיק, אם הוא יכול ומוכן לממש את ההסכם. אלא שבמקרה זה הנתבעת אינה יכולה לממש את ההסכם ולכן במקרה זה אין לחייב את התובע לשלם לנתבעת. 

ג. דין מכת מדינה בקבלן
מגפת הקורונה מוגדרת בהלכה כ"מכת מדינה", הרמ"א (חו"מ שכא, א) פסק שעובד זכאי לשכר במקרה של מכת מדינה, והגר"א הקשה והרי לגבי מכת מדינה (שם) נאמר שאין לשלם למשכיר. אם כן, כיוון שהעובד משכיר את עצמו, הרי הוא בגדר משכיר ועליו לשאת בהפסד? ואכן לדעת הגר"א עובד לא זכאי לתשלום גם במכת מדינה. אמנם לדעת הסמ"ע (שכא ו) עובד זכאי לקבל מחצית משכרו. בגלל מחלוקת זו יש לפשר בין המעסיק לעובד (חתם סופר, ספר הזכרון, עמ' נא). למרות זאת נראה שדין זה אינו חל על קבלן, ולכן אין לחייב את המזמין בתשלום במקרה של מכת מדינה. ואכן המחנה אפרים (שכירות פועלים, ב) כתב שקבלן שלא סיפק את מה שהזמינו ממנו, אינו זכאי לתשלום שכרו. לכן התובע פטור מלשלם לנתבעת.

למעשה, בית הדין הכריע שהנתבעת רשאית להחזיק בהוצאות שהנתבעת הוציאה באופן ממשי עבור ההזמנה המסוימת של התובע וירדו לטמיון. כיוון שהנתבעת לא המציאה ראיות הכריע בית הדין בדרך של פשרה לאפשר לנתבעת להשאיר אצלה 1000 ₪ בלבד ולהחזיר את היתרה.

 למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר