שנת תשפ"ג| שבת פרשת וירא

הלכה פסוקה: קונה דירה שאיבד את זכותו לתיקונים

'ארץ חמדה גזית' פתח תקווה / סיוון תשפ"ב / תיק 80128

דיינים:

הרב ציון כהן, הרב בצלאל דניאל, הרב אבשלום בידני

 המקרה בקצרה:
הנתבעת הנה חברת בנייה. התובעים רכשו ממנה שתי דירות. בהסכם הרכישה שנחתם בין הצדדים נקבע שאם יתגלו ליקויים בדירות לאחר מסירתן ליד התובעים, הנתבעת מתחייבת לתקנם במשך 7 שנים מיום המסירה. בעת מסירת הדירות ולאחר מכן, נתגלו בדירות ליקויים שחלקם לא תוקן עד היום. הצדדים נחלקו על מי מוטלת האחריות לכך שהליקויים לא תוקנו, ועל רקע זה הוגשה תביעה זו לבית הדין. בין שאר המחלוקות בין הצדדים, התנגדה הנתבעת לכך שהתובע יגיש לבית הדין תמלול של שיחות טלפוניות שהתקיימו בין ב"כ הנתבעת לב"כ התובע.

פסק הדין:

הנתבעת פטורה מתיקון הליקויים הללו, בשנה הבאה במידה ויהיו תיקונים על התובע להגיש לנתבעת שלושה מועדים לתיקון, התובע פטור מתשלום הוצאות.

 נימוקים בקצרה:

1.   מעמדן של שיחות מוקלטות כראיה בבית הדין
הנתבעת התנגדה לכך שתמלילי שיחות בין ב"כ הנתבעת לב"כ התובע ישמשו כראיה בבית הדין. בית הדין דחה את הבקשה כיוון שעל פי החוק יש איסור בהאזנה של אדם חיצוני לשיחה של אחרים, אולם החוק אינו אוסר את השימוש בשיחה כראיה על ידי אחד המשתתפים בה. 

2.   אחריות הנתבעת לליקויים בדירה
משיחות הטלפון עולה שהנתבעת ניסתה לקבוע מועדים לביצוע תיקונים והתובע לא הצליח לתאם מועד בגלל שאחד השכנים מסרב שיגיעו לדירתו כדי לבצע את התיקון הנדרש עבור התובע. בהמשך ביקשה הנתבעת מהתובע כי הוא יגיש מועדים אפשריים לתיקון אך הוא לא הגיש מועדים לתיקון. לכן בית הדין קבע כי התביעה תמחק, וכי אין לתובעים זכאות לתיקון, בשנה הבאה הם יהיו זכאים לתיקון במידה והם יציעו שלושה מועדים עם הבקשה לתיקון. 

3.   החזר הוצאות לנתבעת
הנתבעת תבעה מהתובע הוצאות משרד והוצאות עו"ד משום שהם הגיעו לתקן ללא תוחלת. הרמ"א (חו"מ יד, ה) כתב שאדם שקבע עם חברו להיפגש לדיון בבית הדין, ולא הגיע בעצמו – חייב לשלם לחברו את הוצאותיו. במקרה זה אף שהתובע עיכב את הנתבעת, העיכוב לא נוצר בגללו, אלא בגלל שוכרי הדירות שלו שלא שיתפו פעולה עם התובע. וכיון שחיוב נזק מטעם הסתמכות הוא מ"דינא דגרמי" – היזק שאינו ישיר, לכן אין לחייב עליו במקרה שלמזיק לא היתה כוונה להזיק (הגר"א חו"מ תיח, יט), בנוסף יש ראשונים ואחרונים הסבורים שחיוב גרמי הוא קנס, וקנסו רק מי שהזיק במזיד (רמב"ן קונטרס דינא דגרמי ועוד).

לאור זאת, התביעה להחזר הוצאות – נדחתה. 

למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר