שנת תשפ"ג| שבת פרשת חיי שרה

פרשת השבוע: האם אבישג שודכה לדוד? וצריך להרבות בשידוכים!

"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" (בראשית כד, א).

בהכרזה זו ספר בראשית פותח את סיפור השידוך של יצחק אבינו.

לדעת רוב המפרשים, מדובר בהקדמה המסבירה את חששו של אברהם, שאם לא יטפל מידית בחתונת יצחק, עם כלה שמתאימה לשמש כאחת מאימהות האומה, עלול להיות מאוחר מדי. ברור כי סיפור השידוך בין יצחק ורבקה הפך להיות סמל לחיקוי לדורות.

הבסיס לקשר משפחתי צריך להיות מבוסס על מידת החסד בשילוב "שכל טוב". שילוב המתאים לביתו של אברהם, המחנך את בניו לדורות כרחמנים וכגומלי חסדים.

גם  הפטרת פרשת חיי שרה פותחת באותה הכרזה: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" (מלכים א' א, א).

מה משמעות הקשר?

ה"שידוך" בין המלך דוד ואבישג הוא לכאורה אנטיתזה לכל שידוך יהודי טוב, לדורות. הצעתם של עבדי דוד, לחפש בכל גבול ישראל נערה בתולה יפה, שתשכב בחיקו (עיינו שם פסוקים ב-ג), מזכירה יותר את הצעותיהם של יועצי אחשורוש (עיינו אסתר ב, ב) שהזימה שלטה בארמונו, ומנוגדת למורשתם של אברהם ושרה.  נזכיר כי הענן שהיה קשור מעל אהלה סימל את המצב אידאלי של 'זכו שכינה עמהם'.  חז"ל מלמדים אותנו כי אלהי ישראל, אלהיו של אברהם שונא זימה (עיינו סנהדרין צג  ע"א). לכן, אין ברירה אלא להסביר כי עבדיו, שריו של דוד המלך, שהתנגדו להמלכתו של שלמה בן בת שבע, הם שהציעו את ההצעה המביכה. הם לא הבינו את כוחה של תשובה ולכן התנגדו לכך שבנה של בת שבע ישב על כסא ד' (עיינו דבהי"א כט, כג). בהצעתם הם משתמשים, במודע או שלא במודע, בביטויים יחידאיים הלקוחים ממשל כבשת הרש. "וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ" מקביל ל: "וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי לוֹ כְּבַת" (שמואל ב י"ב ג). כך ניסו להציג את דוד כמי שאי אפשר לסמוך על שיקול דעתו. נזהה את בעלי ההצעה עם יואב שר הצבא ואביתר הכהן הגדול, תומכי אדניהו בן חגית, המועמד המושלם (עיינו בדברי של רבי צדוק הכהן מלובלין בפרי צדיק על פרשתנו).

מעיון בפסוקי ההפטרה נגלה כי: א. דוד לא אישר את הצעת שריו, יועציו. ב. דוד לא נקט שום פעולה אקטיבית בכיוון זה, הפועלים הם היוזמים בלבד. ג. נערות לא התנדבו ולא הגישו מועמדות לתפקיד (סנגוריה גדולה על בנות ישראל!). ד. אבישג, שכן הובאה על ידם, לא שכבה כלל בחיקו של דוד אלא שמשה כסוכנת, מנהלת לשכה. לדוד לא היה כל קשר אישי עמה, ועמידתו של דוד בניסיון זה, הוכיחה את עוצמת חזרתו בתשובה.

אם כן, כלל וכלל לא מדובר ב"שידוך" וממילא דוד זוכה במחמאה המשווה בינו ובין אברהם אבינו. נציע כי זו הסיבה שחכמים "שידכו" בין הפרשה להפטרה. לומר לך, אברהם ודוד חד הם - שניהם זכו לתואר "זקן בא בימים" שמשמעותו גם רוחנית "זקן ויושב בישיבה" (יומא כח ע"ב), ולא רק כרונולוגית. 

לצערנו, הרווקות המאוחרת הינה תופעה נפוצה,

למרות שמבחינה רוחנית היא טומנת בחובה סכנות רבות.

ננצל במה זו כדי לקרא לכל מי שיכול להתגייס

 לטובת מציאת פתרונות מעשיים לכל הזקוקים לעזרה.

שידוך איננו מושג מבייש!

נתגייס כולנו כאחד לשם הקמת בתים בישראל, ביחד נעשה תיקון גדול.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר