שנת תשפ"ג| שבת פרשת שלח

פרשת השבוע: 'ימי התקומה' - בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, איך? (חלק ו)

הצענו להחליף את הפטרת יום העצמאות, בדחילו ורחימו, אחרי בקשת המחילה, ואולי אף לקבוע את הפטרת יום ירושלים לנבואת מיכה (המופיעה בפרקים ג-ד). עיינו בדברינו לפרשת בהעלותך. נבואת מיכה עוסקת בגאולה המגיעה בהתערותא דלתתא, ביוזמה הבאה מעם ישראל, והגאולה באה בידי אדם. נוכיח זאת  תוך עיון בפסוקים.

תקופת אתחלתא דגאולה של ימינו, כוללת גם את ימי החורבן הנוראי של יהדות אירופה. שישה מיליון יהודים ובתוכם מליון וחצי ילדים, נשחטו ונטבחו באכזריות נוראה, בעזרת טכנולוגיה ומדע, שגויסו ליצירת מוות וחורבן, בדרכים שאיש לא העלה בדימיונו. מאות בתי מקדש מעט, ובתי מדרש חרבו עד היסוד. עם ישראל דמה לערימת עצמות יבשות. אי לכך, תחילת ההפטרה תהיה פסוק החורבן הנורא: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (מיכה ג' יב).

להבדיל, מאפיין שני של תקופתנו, הוא קיבוץ הגלויות הנפלא המתרחש מול עינינו. עליה אחרי עליה, שרובה הגדול הגיע בהתערותא מלמטה. הדחיפה הגדולה באה מהקמת התנועה הציונית, ואחר כך בעקבות הקמת מדינת ישראל, שנשלטה על ידי רוב של מי שאינו מכונה 'שומרי תורה ומצוות'. עין בעין אנו רואים בשובו של עם ישראל לארצו, ובקבלת הפנים הנפלאה שארץ ישראל מקבלת את בניה, שכנראה מהווים רוב, או כמעט רוב עם ישראל בארצו. מיכה המורשתי ניבא על כך לפני אלפיים ושבע מאות שנים: "בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי" (שם, ד' ו). גם המשך הנבואה על תקומת השארית התקיימה בדורנו. מדינת ישראל היא אחת המדינות החזקות ביותר בעולם מבחינת פיתוח מדעי וחדשנות, פיתוחים חקלאיים, שיפור יבולים והתפלת מים. היא מובילה בעולם מבחינת פיתוחים רפואיים, שיפור איכות החיים והארכת תוחלת החיים בבריאות טובה. וז"ל הנביא: "וְשַׂמְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה לִשְׁאֵרִית וְהַנַּהֲלָאָה לְגוֹי עָצוּם" (שם ד' ז).

לפני כמאה שנה שבי ציון הלכו בעקבות נבואת מיכה, והתיישבו באיזור גוש עציון. ונפרש. הנביא ניבא: "וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלִָם" (שם ד' ח). הביטוי  מִגְדַּל עֵדֶר מופיע גם בתורה: "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר" (בראשית ל"ה כא).

התרגום המיוחס ליונתן על בראשית (שם) מפרש - אַתְרָא דְמִתַּמָן עָתִיד דְאִתְגְלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּסוֹף יוֹמַיָא. כלומר, המקום בו יתגלה המשיח לעתיד לבוא.

גם תרגום יונתן על מיכה (שם) מבאר כך: "כְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן לָךְ עֲתִידָא מַלְכוּתָא לְמֵיתֵי וְיֵיתֵי שִׁלְטוֹנָא קַדְמָאָה לְמַלְכוּת כְּנִשְׁתָּא דִירוּשְׁלֵם". כלומר, במקום זה עתידים להתחדש המלכות והשלטון העצמאי היהודי, לעתיד לבוא. לכן, נבחר מקום זה כמקום בו יתחדש הישוב היהודי בעת החדשה, בין חברון לירושלים. מתיישבים אלה לא חיכו לירידת בית המקדש מן השמים, ולא חיכו להיפתחות השמים וירידת משיח בדרך לא טבעית. הם בנו יישוב חדש בארץ ישראל, במקום בו עתיד המלך המשיח להתגלות. גאולת אדמות גוש עציון הפכה לסמל לאומי עד ימי הקמת המדינה, כשישובי הגוש נפלו עם הכרזתה, כמו גם כיסופי הבנים לחזור ולחדש את ההתיישבות במקום, ובבניין כל האזור מחדש.

היום גרים באלון שבות, בעיר האפרת ובכל שאר היישובים בגוש זה, עשרות אלפי יהודים כ"י.

לאחר הקמת המדינה, אזרחיה הנאמנים, בתמיכת יהודי התפוצות, בנו את צה"ל - צבא ההגנה לישראל, שבסייעתא דשמיא עצומה, הביס את כל צבאות ערב שנאספו במלחמת השחרור, כמתואר בנבואת מיכה: "וְעַתָּה נֶאֶסְפוּ עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים הָאֹמְרִים תֶּחֱנָף וְתַחַז בְּצִיּוֹן עֵינֵינוּ" (שם ד' יא), הציבור הנאמן המשיך בכך במלחמת ששת הימים, ועוד יותר במלחמת הישועה הגדולה - מלחמת יום הכיפורים. שימעו של הצבא ושימען של כוחות הביטחון התפשט בכל העולם. התעשיות הביטחוניות משמשות מגדלור עבור כל אומה החפצה להגן על עצמה מפני כוחות הרשע. גם על כך ניבא הנביא מיכה: "כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה: קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים" (שם ד' יב-יג).

פסוקים אלה מתאימים מאוד לגאולה המתרחשת מול עינינו, גאולה של התעוררות מלמטה.

נחזור ונקרא לגדולי ישראל לשקול את החלטתם הקודמת ולהחליפה בהצעה זו.

נמשיך ונזכיר לכולם (כן! לכולנו!) כי נהיגת כבוד זה בזה,

מקרבת את האיחוד המיוחל של כנסת ישראל וקודשא בריך הוא ואת גאולתנו השלמה בב"א.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר