English | Francais

Search


שנת תשפ"ג| שבת פרשת בלק

חמדת השבת: עֵרוּב חַצְרוֹת Airbnb

הרב בצלאל דניאל – ראש תוכנית מורנו מבית 'ארץ חמדה'

כאמור, בעונה זו אחינו יוצאים לקצוות תבל. כיום יותר ויותר אנשים שוכרים דירות במקומות שונים במקום ללכת לבתי מלון וכדו'. יותר מפעם אחת נשאלתי מה צריכה לדעת קבוצת משפחות הנוסעות יחד ושוכרות מספר דירות בבניין.

אנשים בדרך כלל מודעים לנושא של העירוב. אסור לטלטל ברשות הרבים, וכן להעביר חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך. מה שפחות מוכר הוא הנושא של השיתוף. נראה שנושא זה יעלה ככל ושכירת הדירות צוברת תאוצה. אם כך, נפרט את עיקרי ההלכות שצריכים לדעת בהקשר זה. 

הרמב"ם פותח את הלכות עירובין בהסבר שמדאורייתא מותר לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד. ברגע ששטח מסוים מוגדר הלכתית כרשות היחיד, מותר לטלטל ממנו לרשות יחיד אחרת הסמוכה לו, אם הטלטול אינו חוצה את רשות הרבים. בימיהם שהבנייה לגובה הייתה קשה יותר, רוב הבנייה נעשתה בחצרות, כלומר: גינה גדולה משותפת למספר דירות הנפתחות אליה, עם פתח או שניים מרכזיים הנפתחים לרחובות. הבתים בבעלות פרטית, והחצר שבמרכז בבעלות משותפת, ומן התורה מותר לטלטל מדירה לדירה דרך החצר, המוקפת בקיר. הוא הדין לסמטה שיש בה עירוב, ובימינו הדין יהיה נכון ביחס לבניין קומות: כל הבניין הוא רשות היחיד, הדירות שבו הן בעלות פרטית, והשטחים המשותפים הם בבעלות משותפת, אך כולו רשויות יחיד הפתוחות אלו לאלו, ומותר מן התורה לטלטל מאלו לאלו בשבת. 

הרמב"ם ממשיך (שם פרק א הלכות ב-ה) ומסביר שחז"ל אסרו את הטלטול מן הדירה לשטחים המשותפים וכן בין הדירות, מפני שאנשים אינם בהכרח מזהים את ההבדל ההלכתי בין טלטול בין רשויות יחיד ובין רשות היחיד לרשות הרבים. חשבו על החצר שתיארנו לעיל: אדם שאינו בקי וחושב בחשיבה הלכתית לא בהכרח יבין את ההבדל בין הטלטול מהבית הפרטי לגינה, ובין הטלטול מהגינה לרחוב. למרות שהראשון מותר והשני עשוי להיות חיוב כרת! 

כיצד, אם כן, מותר לטלטל בין רשויות היחיד? הרמב"ם מסביר את תקנת עירוב החצרות:

ומה הוא העירוב הזה? הוא שיתערבו במאכל אחד שמניחין אותו מערב שבת, כלומר שכולנו מעורבין ואוכל אחד לכולנו ואין כל אחד ממנו חולק רשות מחבירו, אלא כשם שיד כולנו שווה במקום זה שנשאר לכולנו, כך יד כולנו שווה בכל מקום שאחז כל אחד לעצמו, והרי אנו כולנו רשות אחת, ובמעשה הזה לא יבאו לטעות ולדמות שמותר להוציא ולהכניס מרשות היחיד לרשות הרבים.   (שם הלכה ו) 

אם כך, אם יהודים שוכרים דירות שונות בבניין, עליהם להניח מאכל המשותף להם באחת הדירות. לכולם יש חלק במאכל, ממילא לכולם יש חלק בדירה בו האוכל הונח. באופן זה יש ערבוב של הרשויות של כולם. משהתערבבו הרשויות, מותר לטלטל ביניהם. לכן זה נקרא "עירוב חצרות" – ערבוב של רשויות היחיד שבתוך החצר.

אם כך, אם קבוצה שכרה דירות רבות בבניין, עליהם לעשות עירוב חצרות בכדי להתיר את הטלטול לשטחים המשותפים שבבניין. 

מה שעשוי לסבך את הדברים הוא אם שוכרים רק חלק מהבניין, ובדירות האחרות בבניין יש נכרים. הכלל הוא שאם יהודי אחד גר בחצר עם נכרי, מותר לטלטל בין רשויות היחיד. אך ברגע שיש מספר יהודים נפרדים באותו חצר, יש צורך בעירוב, אך אין אפשרות לערב עם הנכרי בעזרת אוכל, אלא יש צורך לשכור רשות בדירת הנכרי (שולחן ערוך אורח חיים סימן שפ"ב סעיף א). 

אם מדובר בנכרי אחד או שניים שאפשר להסביר להם שההלכה דורשת שניתן להם סכום כספי מסוים כדי שנהיה שותפים גם בדירת הנכרים, אבל נוכל להרגיע אותם שאין בכוונתנו בפועל להיכנס לדירות שלהם, כך שמבחינתם הם קבלו מעט כסף על לא דבר – מוטב. אך פעמים רבות מדובר במספר נכרים, וקשה להסביר להם למה אנחנו מבקשים לשכור רשות מסוימת בדירתם. 

בהנחה שכל הקבוצה יוצאת יחד, יתכן וקל יותר לעשות את הדבר ההפוך: להפוך את הרשויות של היהודים לרשות אחת. הרמב"ם (שם פרק ה הלכה טז) אומר שאם כל הדיירים אוכלים על שלחן אחד, הם נחשבים לרשות אחת. גם אם במשך שאר ימי השבוע הם מעדיפים לדאוג לאוכל של עצמם, יתכן ובכדי להתיר את הטלטול בשטחים המשותפים וכן בין הדירות קל יותר לקנות את האוכל לשבת במשותף, ולאכול אותו יחד, וכך יהיה מותר להם לטלטל בלי להסתבך בהסבר עם הנכרים. 

שימו לב שלא מדובר כאן בעירוב הרגיל: העירוב הרגיל דורש שיהיה מאכל אחד המשותף לכולם. אנו מדברים על הפיכת כל הקבוצה כולה לרשות אחת למשך אותה השבת, על ידי אכילה על שלחן אחד במשך השבת כולה.

(יש לציין שיתכן ולפי הבית יוסף (שם) ניתן להקל יותר: כל משפחה תשים סכום כסף בקופה, וממנה יהיה מותר לכולם לקנות את האוכל לעצמם ולאכול את האוכל בנפרד. אך בשער הציון (שפב ג) נשאר בצ"ע אם זה עובד, כך שהפתרון שהצגנו עדיף).

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה
של
ניר רפאל בן רחל ברכה
חנה בת אוריה
טל שאול בן יפה
פנינה ציפורה בת מרים
אורי לאה בת חיה תמימה
מיכאל אלכסנדר אברהם בן שרה מלכה
אהרן (רוני) בן פנינה
ג'קלין בת רינה
חיים מנחם מנדל בן חנה
מאירה בת אסתר
אברהם בן פנינה
אריה יצחק בן גאולה מרים
נטע בת מלכה
חיים מרדכי פרץ בן אסתר מילכה
רבקה בת שרה בלה
ר' יצחק בן בריינדל גיטה
עובדיה בן אסתר מלכה
חווה רָאנְלָה בת פָיילָא
הילל בן תמר שפרה

ירחמיאל בן זלאטה רבקה
יוסף בן אורית
בתוך שאר חולי עם ישראל


לעילוי נשמת:

פרופ' ישראל אהרוני ז"ל

י"ד בכסלו תשפ"ג

 

הרב יהושע רוזן זצ"ל

ט"ו באדר א' תשפ"ב

 

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א


מר שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז


הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

 מר זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"פ)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

מר חיים משה בן קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

הרב ישראל רוזן
י"ג בחשוון תשע"ח


 מר שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

ר' אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב


גב' לוריין הופמן


מר יצחק זאב טרשנסקי
כ״ח באדר תשפ"א


הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א

 

גב' צפורה בת יונה דונייר

נלב"ע י"ב אדר א'

 

גב' לאה מאיר

נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב

 

מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל

ב' שבט

 

הרב ד"ר ג'רי האכביום

י"ח באדר ב' תשפ"ב

 

גב' ג'ולי קושיצקי

י"ט באדר ב' תשפ"ב

 

גב' בלהה בת ישראל מרמרוש

א' מנחם אב תשפ"א

 

ר' שמואל וגב' רבקה ברנדמן

ט"ז בטבת תשפ"ג/ ח' באייר תשפ"א
 

הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.